טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

52 שבועות - 52 דגים

המומחים מתלבטים מדוע דווקא אוכלוסיית הכרישים בחופי ישראל בצמיחה

דיג כרישים הופסק בארץ רק בחמש השנים האחרונות, אולם אפילו שלא נערך כאן מחקר רציני בתחום, דייגים וביולוגיים ימיים מצביעים על מגמה הפוכה במספר הכרישים בחופי הארץ, לעומת העולם. אז מהן הסיבות לכך?

57תגובות
למעלה מ-30 מיני כרישים בחופי הארץ
רויטרס

"52 שבועות – 52 דגים ופירות ים" הוא פרויקט היכרות עם הדגה הים-תיכונית. בכל שבוע אנו מציגים את הדג או פרי הים שנמצא בשיא עונתו. נדבר קצת על השם, הרבייה, התזונה, אזור המחיה ורקע היסטורי. והשבוע: כריש סנפירתן.

עממי – כריש, סנפירתן

מדעי – Carcharhinus plumbeus

ערבי – قرش

אנגלי – sandbar

עברי – כריש סנפירתן

סנפירתן

בחדרה ובנתניה, באשדוד (בעיקר ליד כלובי הדגים) ובאשקלון, במימי ארצנו שוחים הרבה כרישים. וליתר דיוק, בחופי ישראל מונים למעלה מ-30 מיני כרישים וכולם באשר הם, ערכי טבע מוגנים. אולם אחד מהם נפוץ מאוד ומדובר בתקופה האחרונה יותר מכולם הוא הסנפירתן. זהו כריש השוחה מדי פעם בקרבת החוף ומטיל פה ושם אימה, בעיקר בגלל סנפיר הגב שלו שעל שמו הוא נקרא.

אבל ישנם כאמור מינים נוספים של כרישים, אם זה ה"ששזים האפור", שנקרא כך בגלל מספר הזימים שלו, או ה"שבעזים לבן-סנפיר" החי לו בעומק ואינו מגיע אל החוף. גם ה"כרישון המבהק" שלו תפוצה מכובדת, כריש ה"מאקו" המהיר שחייב להיות בתנועה מתמדת ודמו חם, "הקוצן הנקוד" שיוצא דווקא ברשתות עומק ולא בדיג כרישים ייעודי, אולם כפי שאמרנו, בפקודת ערכי הטבע המוגנים, אין הבחנה בין כריש וכריש, וכולם כאחד נכנסים להגדרה של 'כרישים ובתאים', וכולם מוגנים.

המעניין מכל בעניין הכרישים, הוא ההבדל המהותי, הבלתי נתפס כמעט, בין מה שקורה בארץ מבחינת כמויות, לבין מה שקורה בעולם בכלל ובים התיכון בפרט. איש אינו יודע להסביר זאת, אבל אוכלוסיית הכרישים בארץ משגשגת. ויותר מזה, היא עושה זאת על רקע של הידלדלות קריטית באוכלוסיית הכרישים בימי העולם בכלל, ובים התיכון בפרט.

במקומות רבים מדברים על ירידה של עד 90 אחוזים באוכלוסיית הכרישים. במערב הים התיכון חלק מזני הכרישים נכנסו אפילו לרשימת המינים הנכחדים.  אחת הסיבות, ואולי המרכזית שבהן, לירידה הכל כך דרסטית היא היותה של אירופה היצואנית המובילה של סנפירי כריש לסין, שם הביקוש האדיר מלווה גם במחירים מטורפים. סנפירי הכריש משמשים שם לא רק למאכל, אלא גם לצורך עריכת טקסים דתיים ואמונות בנושא פריון. בשנים האחרונות החלה ההסברה בסין לצורך הגברת המודעות לפגיעה בכרישים, בשאיפה ליצור ירידה בביקוש.

אצלנו, עם כל הצער, לא נעשה עדיין מחקר רציני מספק בתחום הכרישים. אמנם לפני חמש שנים התחילה עדי ברש, ביולוגית ימית מאוניברסיטת חיפה, לערוך מחקר. אבל כרגע היא לבדה בחקר הכרישים, וגם לפניה לא ממש רבו על המחקר בנושא. בכלל, המחקר על כרישים בים התיכון התחיל רק בשנות ה-90, ובסך הכל עשרה מחקרים בלבד נעשו מאז ועד היום. זה כלום, אפילו לא טיפה בים. אולם ההערכה כיום אומרת כי ככל הנראה אין כל שינוי באוכלוסיית הכרישים (בעיקר מעדויות דייגים, גם כאלה שבחוף וגם אלה שבסירות וספינות), ויש הטוענים שמצבם אף במגמת עלייה. אם אכן זהו המצב, אין לו ממש הסבר.

בעבר, ולמעשה ממש עד לא מזמן, היה דיג הכרישים חוקי והיווה נתח חשוב בפרנסתם של מספר דייגים שהתמחו בזה, ולשם כך החזיקו ציוד ייעודי בעשרות אלפי שקלים: בין אם אלו רשתות, או חכות מיוחדות לתפישת כרישים מהחוף.

לרשימת ערכי הטבע המוגנים נכנסו הכרישים (יחד עם הבטאים) בשנת 2005, בזמן שהיה אריק שרון ממלא מקום השר להגנת הסביבה (זה המקום גם לתקן את שנכתב בטור על הסלפוחים – כרישי החול, שגם הם נכנסו לרשימת ערכי הטבע המוגנים באותו הזמן, ולא בהיות אריק שרון שר החקלאות). אולם, חשוב לציין, ההמלצות אותם אימץ שרון היו מוועדה אותה הוא עצמו הזמין שנים רבות קודם לכן לים סוף, ולא לים תיכון. אולם אכיפת החוק החלה מאוחר יותר, רק לפני 4-5 שנים בסך הכל. מאז פחות או יותר, אין דיג כרישים בארץ ודיג כרישים ייעודי, כזה שיוצאים לדוג בו אך ורק כרישים, נכחד לחלוטין.

מה אם כן מגדיר מין של דג או כל יצור חי אחר לצורך העניין, כערך טבע מוגן?

לשון החוק ל"ערך טבע מוגן" אומרת כי ערך טבע הוא מה שלדעת השר יש ערך בשמירתו או סכנה להכחדתו, והוא הכריז עליו בהתאם להוראות סעיף 33, כעל ערך טבע מוגן. אז מה גורם (או לא) לשר לראות במין מסוים כראוי למעמד 'ערך טבע מוגן', אינני יודע, אך אני יודע כי לפחות בארץ, אין כלל סכנת הכחדה ויתרה מכך גם הציבור, הדייגים וגם הביולוגים הימיים מביטים בעיניים משתאות אל מול התופעה המתרחשת כאן.

אולי דווקא מסיבה זו מחליטים כרגע אנשי רשות שמורות הטבע והגנים, האמונים על הפיקוח, קודם כל לשמור על המצב כפי שהוא, עד שנבין בכלל מה כל כך מיוחד פה. אחר כך, אם נבין שהמגמה היא חיובית ואוכלוסיית הכרישים איננה רגישה, והדיג כפי שהיה במשך מאות ואלפי שנים לא פגע באוכלוסייה ואולי אפילו היווה לה גורם מרסן, אולי אז ירשו לדייגים לדוג על פי מכסות, תוך כדי מעקב רציף ומחקר מלווה. אבל עוד חזון למועד.

הכריש איננו רק טורף על. היום אנו מבינים כי מה שאצלנו מקוטלג כמחזור החיים – יצור גדול אוכל קטן ממנו, וכן הלאה וכן הלאה עד טורפי העל, לא רק שאיננו מדויק, אלא מורכב בהרבה. רכיכות, תולעים, פלנקטון, דגים קטנים, דגים גדולים, כרישים ושאר טורפים וכן האדם, מקיימים מערכות יחסים מורכבות מאוד, וכל הפרה של איזון במי מהמערכת, יש בה סכנה לכל המערך העדין והאיזון בין הגורמים השונים.  הכרישים אינם אוכלים רק דגים גדולים, אלא בעיקר יצורים פצועים וחולים, ומהווים על כן מעין ווסת טבעי הדואג להשאיר דווקא אוכלוסיות בריאות, מכל מגוון החיים בים. מכאן חשיבותם הגדולה של הכרישים למערכת.

מה יקרה במקומות בהם ירדה משמעותית אוכלוסיית הכרישים, ומה יהיו אצלנו אם אכן הכמויות גדלות, או אינן קטנות לפחות?  קשה כמובן להגיד. אבל, וזה אבל גדול, הפחד המלווה את חוקרי הכרישים הוא שבניגוד לדגים שם נקבה מטילה מיליוני ביצים בכל שנה, אצל הכריש עניין הרבייה הוא איטי ומורכב בהרבה. על כן אישוש אוכלוסיות כרישים אחרי שאלה הידלדלו באופן משמעותי, הוא מורכב וקשה.

הסנפירתן מגיע לגיל 34 שנים. הנקבה (וכמוה גם מיני כרישים נוספים) מגיעה לגודל פריון בהיותה באורך מטר וחצי ובמשקל 40 ק"ג לערך. ההיריון עצמו לוקח כ-20 חודשים, וממנו ייצאו בסוף 6-18 כרישים צעירים. זוהי הסיבה שהתאוששות באוכלוסיית כרישים היא מורכבת ולוקחת זמן רב אם בכלל, ועל כן המגמה היא קודם כל לנקוט במשנה זהירות.

דבר נוסף שאנחנו לא ממש יודעים, הוא האם להקות הכרישים שאנו רואים בארץ נמצאות כאן דרך קבע, או שמא הם נודדים. הדייגים טוענים כי דווקא הלהקה שנמצאת באשקלון נמצאת כאן כל הזמן, ואלה שנצפים ליד תחנות הכוח בחורף, באות והולכות. הדייגים טוענים בפירוש כי יש כעת להקות שגודלן טרם נראה כאן. טענה נוספת היא שהכרישים אוכלים המון דגים. "לא רק שיש איסור על מין שהיה מותר לדיג עד לפני מספר שנים", הם אומרים, "אלא שאם אכן יש עלייה בכמות, גם כמות הדגים שהכרישים אוכלת עולה בהתאם, וגם היא באה על חשבון הדייגים". הביולוגים נשמעים הרבה פחות נחרצים, גם לגבי הימצאותם של הכרישים כאן דרך קבע, וכן לגבי חידוש האוכלוסייה וכרישים צעירים. אולם, על פי תצפיות שנערכו באזור אשדוד נראו מספר כרישים צעירים. אם זה המצב, ייתכן ושם ישנו אזור היתרבות.

התופעה של הימשכותם של הכרישים למים החמים היוצאים מתחנות הכוח, גם היא חדשה, ומתרחשת בעיקר בעשרים השנים האחרונות. דייגים אחרים טוענים כי התופעה של כרישים ליד תחנות הכוח החלה רק בשמונה השנים האחרונות. מה הביא אותם? לאף אחד אין ממש מושג. השערות כמו חום המים או כלובי הדגים הן הנפוצות, אבל ניתן לחוקרים להמשיך ולחקור.

שאלה ראויה היא מה האחריות שלנו בתור מקום בו מצב הכרישים שונה משאר הים התיכון. האם אצלנו יהיה אזור רבייה ואימון לכרישים הצעירים ומהים שלנו תצא הבשורה לשאר הים התיכון? יכול למאוד להיות. בינתיים הם מוגנים פה. מוגנים מאוד.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#