בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי אתה קלמרי עומק ומה אתה עושה כאן?

האם "קלמרי עומק" שיצא השבוע בחכות הדייגים הוא אותו הקלמרי שאנחנו מכירים רק כזה ששוחה עמוק יותר, או שמדובר בזן אחר?

17תגובות
קלמרי עומק
דודו בכר

לפי המדע, כתבי העת השונים או כל פרסום אחר, מעולם לא הופיע "קלמרי עומק" בים התיכון, ובחופיה של ישראל. גם לפי הנתונים של משרד החקלאות פרט זה מעולם לא הגיע הנה (יש שנים בהם הניטור היה טוב משנדמה, בשנים האחרונות זה אינו המצב). אלא שמתברר כי מין זה שוחה כאן כבר זמן רב. אמנם אין תיעוד מדויק כאמור ולא פרסום אודות הימצאותו, אך ככל הנראה הפרטים הגיעו לכאן עוד בגלי ההגירה הראשונים מים סוף דרך תעלת סואץ, כבר בשנות ה-20 או ה-30 של המאה הקודמת, או אפילו קודם לכן, יחד עם מיני הפלמידות, המליטות וכמות נכבדת של מינים שהיום קשה לדמיין את הים שלנו בלעדיהם.

אז למה דווקא עכשיו החלו מינים אלא לצאת?ככל הנראה בגלל ההשבתה של צי ספינות המכמורת מתחילת יוני ועד סוף אוגוסט, ובשל העדר הקלמרי הרגיל – ה'לוליגו שקוף' בשמו המדעי העברי, אנו מגלים שמין זה נמצא פה, ולא רק זאת גילינו, אלא שהוא גם טעים. אגב, ישנם מעט מאוד נתונים או מחקרים על מין קלמרי זה גם במדינות האוקיאנוס ההודי, כולל מקומות אשר הוא נחשב בהם למשמעותי מבחינה מסחרית.

ותיקי הדייגים מספרים שקלמרי זה נמצא כאן כבר זמן רב, אלא שעד כה חמק מן התודעה בגלל הסיבה שהוא נחשב כנחות מהזן הרגיל. זוהי הסיבה גם שמעולם לא היה לו שוק או מחיר. במקרים רבים פשוט זרקו אותו חזרה לים, או שמכרו אותו תמורת פרוטות. עם זאת חשוב לציין כי הכמויות מאז ומעולם לא היו גדולות וגם כעת הן אינן אלא רק כמה ארגזים מקסימום בכל הפלגה, ובסך הכל משהו כמו 40-60 קילוגרם.

"קלמרי עומק" כפי שהפך להיות מכונה לפני שנים רבות, הוא אינו בן למשפת ה"לוליגו", משפחת הקלמרי שאנו מכירים, אלא בכלל בן למשפחת ה-uroteuthis, משפחה של קלמרי השוחה בעיקר בים סוף ובאוקיאנוס ההודי, והמייחד את המשפחה הזו הוא היכולת לייצר אור באמצעות איבריה. דבר זה לא רק מבדיל אותו מהקלמרי הרגיל, אלא גם מלמד אותנו על העומקים בו הוא שוחה. בניגוד לקלמרי הרגיל, ששוחה בדרך כלל בעומקים על עד 40-50 פאדום (1 פאדום= 1.83 מטרים), "קלמרי עומק" נידוג בדרך כלל בעומקים של 80-300 פאדום, עומק לא מבוטל כלל ועיקר.

אחד הסממנים הבולטים של ה"קלמרי עומק" הוא ראש גדול יותר ביחס לגוף מאשר בקלמרי הרגיל, צבע חום-אפור – בניגוד ללבן סגול של הקלמרי הרגיל, וזרועות ארוכות יותר. ה"פלסטיק", אותו מקל שקוף העובר לאורך גופו של הקלמרי, דק יותר בקלמרי זה וקשה יותר להוציא אותו כאשר מנקים אותו.

ההשבתה של צי המכמורת עושה טוב לא רק לקלמרי עומק, אלא גם לידידו למעמקים, הגמברי האדום (שרימפס וסת). גם את הגמברי האדום לא ממש מכירים או אוהבים במחוזותינו. באיטליה, לשם השוואה, מחירו גבוה בהרבה משרימפס קריסטל הפופולארי מאוד אצלנו ומחירו עשוי להגיע גם ל-50 יורו, והוא נחשב שם למעדן. למרות שהתגלו כאן מרבצים גדולים מאוד של הגמברי האדום, הספינות אינן ממהרות לצאת לעומקים האלה מאז שנעלמה הבקלה בשל התחממות המים, ומניחות לשני היצורים האלה לחיות בשלווה.

קלמרי עומק
דודו בכר

עתה, הגמברי האדום שנמכר כל זמן שהקריסטל יוצא, ב-20-50 שקלים, נמכר כבר בקרוב ל-100 שקלים, וה"קלמרי עומק" מיודענו, ממין שנזרק לים או נמכר בפרוטות, תופס בכבוד את מקומו של הקלמרי גם מבחינת המחיר, ומגיע ל50-60 שקלים לקילו.

מחיר יקר או זול, הסיפור הגדול מבחינתי בכל עניין הקלמרי עומק הוא הטעם שלו. לדעת טבחים רבים הוא אינו נופל ואולי אף עולה על הקלמרי הרגיל, ויש המוצאים את טעמו חזק ומעניין יותר. לצד קולות אלה נשמעים גם שפים הטוענים כי הם מסרבים להתרגש ממנו ומחליטים לוותר. אם הצלחתם לשים ידכם על קלמרי כזה דעו כי הוא נפלא על הגריל, בפלנצ'ה, בטיגון עמוק. זהו מעדן אדיר אשר טעמו כבן כלאיים של סבידה, תמנון וקלמרי.

אם תהיתם עד כה כיצד הוא נידוג למרות ההשבתה התשובה לכך היא ברורה וטמונה בשתיים או שלוש ספינות מאשדוד שיוצאות לדוג מחוץ למים הכלכליים של ישראל – כ-12 מייל מן החוף, שם חוקי ישראל אינם תקפים. זו גם הסיבה שכל מה שנידוג כרגע הם באופן קטגורי דווקא דגים של חורף – שדי ים, רסקסים, גמברי אדום וקלמרי עומק. הם נמצאים שם תמיד מסתבר, רק בחורף, בשל המים הקרים הם מגיעים לעומקים נמוכים הקרובים יותר לחוף.

מעניין יהיה לראות מה יקרה כשתגמר ההשבתה של צי ספינות המכמורת בתחילת ספטמבר. האם עוד יצאו ספינות לעומק להביא לנו קלמרי עומק וגמברי אדום, או שמא יחזור מחירם להיות זניח ולא ישתלם לספינות לצאת לעומקים האלה עד להשבתה של השנה הבאה כדי לפגוש בהם שוב? בכל מקרה, בשבוע הבא בוועדת הכלכלה יפלו החלטות לגבי ניהול ממשק הדיג בישראל בכלל וישפיעו גם כן על העניין.

בכל מקרה, נודה שוב לצרפתים ולמצרים על שפתחו את התעלה, ונדע שמין זה אינו אותו מין קלמרי מעומק אחר, אלה מין מהגר מים סוף, כזה שהגיע אלינו מזמן, והוא טעים עד מאוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו