עלייתו ונפילתו של שוק נמל יפו

המתחם המקורה שקיפל בחובו פוטנציאל גדול לשלב תרבות, בילויים, קולינריה ואומנות אל מול הנוף הציורי של שקיעות יפואיות - מקפל את הבסטה וסוגר, רק שנתיים אחר הקמתו. מה קרה שם?

רוני קשמין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוני קשמין

ליאורה גנור, יזמית מתחום האופנה וחברתה עירית קסלמן-מילט, עורכת דין בהכשרתה, הגשימו לפני שנתיים חלום, כשהקימו את השוק בנמל יפו. החזון היה ליצור גרסה מקומית ל- Eataly, שוק איטלקי ניו יורקי מקורה שמקורו בטורינו, אולם הפעם: בנוסח יפואי. אפשר שהפוטנציאל שהיה מקופל בפרויקט האמביציוזי כשל להתממש מפאת היותו אמביציוזי מדי, כזה שמרוב ניסיון לדבר את התרבות האירופאית, שהיא גם קצת אמריקאית, אבל באדפטציה יפואית בסוף-  לא דיבר לאף אחד כלל. מעין 'תפסת מרובה לא תפסת', גרסת הנמל. אפשר שהקונספט הזה, של אימוץ הלוקאלי את הגלובאלי היה מבולבל מדי ולא מהודק מספיק, ומתוך רצון טוב - להציע תמהיל מעניין ואקלקטי, שנע איפשהו על קו הרצף שבין פירות יבשים, לפירות ים – הצליח לשמר, איכשהו, רק חמישה דוכנים: מבר המיצים של המסעדן רונן ארדיטי (בליני), דרך חנות הגאדג'טים וכלי הבית של יפתח שביט ועד בר האוכל "רוקח ים" של השף איל לביא (רוקח 73, רוקח שוק). כשנשאלות השאלות המתבקשות "איך?" ו"למה?", אפשר אז להקיש כי הכשל הוא בכלל ביורוקרטי-משפטי, וגם לזה נגיע. השורה התחתונה היא ששוק הנמל, שרצה להיות התשובה הדרומית הרומנטית לנמל תל אביב, ובחזונו שילב בין ישן לחדש, בין היסטוריה לקולינריה ובין גבינות עזים לאגוזים, נקניקיות לבקלאווה, דגים ותבלינים, מיצים וממתקים – כשל והשאיר מאחוריו מדפים ריקים, דוכנים מפורקים וסוחרים שבורים והמומים, שעדיין מבקשים להישאר עם יזם זה או אחר. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ