"מילקי גולד" - ביצה טובענית בטעם סוכר

יש חוצפה, יש חוצפה חריגה, יש את שיא החוצפה, ויש את "מילקי שוקולד עשיר"

דני בר-און
דני בר-און
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דני בר-און
דני בר-און

כששמעתי על הקו החדש של מעדני שטראוס, "מילקי גולד" נזכרתי - ותמחלו לי על הגסות - בבדיחה עתיקה. מהו שיא החוצפה? לחרבן על השטיח מחוץ לביתו של מישהו ואז לדפוק על הדלת ולשאול אם יש לו נייר טואלט.

במשך שנים מכרה שטראוס למיליוני ישראלים, יום יום, "מילקי שוקולד" שלא היה בו גרם אחד של שוקולד, עם ציור של שתי קוביות שוקולד על האריזה וכיתוב צנוע בהרבה "בטעם שוקולד". אז היא ספגה תביעה ייצוגית על כך, שהסתיימה בפשרה בבית המשפט, לפיה תתרום החברה לנזקקים מוצרים שלה בשווי של 300 אלף שקל, שמן הסתם עלו לה הרבה פחות, ותשנה את הכיתוב על הגביעים. זה סכום זעום ומגוחך נוכח היקף המעשה ויכולתה הכלכלית של שטראוס, מה גם שבמסגרת הפשרה החברה לא נאלצה לסגת מעמדתה ולהודות שהונתה את הציבור בכוונת מכוון.

דני בר-און

דני בר-און

כתב יחסים, חטיפים ומה שבניהם

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ