רוני קשמין
רוני קשמין

נדמה שבקרוב, אם לא כבר עכשיו, יעלה מספר הסושיות ברחוב ישראלי ממוצע, מקריית שמונה עד אילת, על מספר החומוסיות בו. היום, יותר מתמיד, נדמה שהחך הישראלי מחבב סושי כמעט כמו שהוא מחבב חומוס ובהתאמה גם יותר שפים ומסעדנים טובלים טבילת אש ומתנסים במטבח היפני, סקרנים לגביו ולוקחים אותו למחוזות אחרים שחורגים בהרבה מהסושי – על האורז, הדגים הנאים, האצות, הג'ינג'ר הכבוש והוואסאבי. בשנים האחרונות מנות יפניות איקוניות כמו מרקי ראמן עשו עלייה וכבשו גם מסעדות הרחוקות מארץ השמש; למדנו לזהות אטריות יפניות כמו אודון או סובה ויש אף שסיגלו את טעמו הנרכש ומצאו את קסמו החמקמק של המיסו. אחרי כל הסושי, הראמן והסובה, האם נכון לומר שהישראלי הממוצע התאהב זה מכבר במטבח היפני? ובכן, לא. עדיין לא, לפחות. המטבח היפני שהיגר לכאן הוא רק קצה הקרחון, טוענים שפים ומסעדנים רבים, והמטבח היפני של היום הוא לחלוטין לא מה שהיה פעם. ומה שסוּפר יפני כאן – לא בהכרח אותנטי כל כך ביפן. והנה הסיבה למה.

רוני קשמין

רוני קשמין

כתבת ועורכת משנה במדור האוכל של הארץ

באינסטגרם: https://www.instagram.com/roni_kashmin/

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ