בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החיים קשים, הגלידות רכות: מבחן טעימה קיצי

סנדוויץ' גלידה אוראו עצום בגודלו אך נטול אישיות, שלגון עוגיית הטראש היה מוזר ונהדר, ומה עם משולשי טובלרון מהמקפיא וארטיק כדורוני שוקולד מהדיוטי? הכינו כוס מים ומזרק אינסולין וצללו למבחן הטעימה

13תגובות
גלידת אוריאו
מאיה בן ניסן

אפתח בווידוי מטלטל: אני לא אוהב עוגיות אוראו. זה לא שאם מציעים לי אסרב, כן? אבל לא אקנה אוראו בחנות. לקרם הלבן שבתוכן יש מרקם מתעתע של גריז למיסבים, וטעמו משלב בווירטואוזיות בין המאפיינים הלא מושכים של קינוחי פרווה, להיבטים הלא מושכים של מוצרים היפר-תעשייתיים. השכבה הלבנה, השמנונית והמתוקה (שעד אמצע שנות התשעים התבססה בעולם על שומן חזיר, אגב) נלחצת בין שתי עוגיות קשיחות, פריכות ומלוחות להדהים. זה אולי הרגע לציין שצליל השם "אוראו" גם דומה מאוד בעיני ל"אוראה" (שתנן). אבל למי אכפת מהאסוציאציות...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו