בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תורת התור: האם ההמתנה המייגעת לאוכל שלכם היא בעצם פרסומת של בעלי העסק?

בעולם כבר הבינו שתור בכניסה הוא מפתח לשמירת בית אוכל בשיא הביקוש. האם יכול להיות שגם בישראל הפנימו את זה והתחילו להנדס לנו את הזמן בדרך אל הפיתה?

10תגובות
תור
בלומברג

"אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אנשים כמוני", משפטו המיתי של גראוצ'ו מארקס, הוא בוודאי הבסיס הפילוסופי לנטייה האנושית של בני האדם לקבל עליהם באהבה את קשיי קליטתם במחוז חפצם. אך מי רוצה להיות חבר במועדון ללא חברים כלל? הרי כל מדריך לתייר מתחיל את פרק האוכל בהוראות לבחירת מסעדה מוצלחת בשאלה - האם יש אנשים במקום? אם התשובה היא כן - היכנסו. כשמאחדים את שתי התפיסות הללו - נטייה אנושית להימשך למקומות שיקשו עליך את הכניסה, עם המשיכה לבתי אוכל לא ריקים - מקבלים כנראה את הנוסחה המנצחת למקום...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו