ביום שסגרתי את המסעדה, ידעתי שקיבלתי החלטה נכונה

גם ארבעה פרסי ג'יימס בירד, פרס אמי על תוכנית טלוויזיה וספר רב מכר שתורגם לשש שפות, לא חיסנו את "Prune" מסעדתה של גבריאלה המילטון, מאימת הקורונה. יומן סגירה בגוף ראשון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גבריאלה המילטון
ניו יורק טיימס
גבריאלה המילטון
ניו יורק טיימס
גבריאלה המילטון

בלילה שקדם ליום שבו פיטרתי את 30 עובדיי, חלמתי ששני ילדיי נקברו חיים באדמה, בשעה שחפרתי במרחק מטר וחצי מהמקום שבו הם נחנקו למוות. הסתובבתי וראיתי בזווית העין את רגלו של בני הקטן בגרב כחול בולט מהקרקע, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

בעשרת הימים שקדמו לאותו לילה, השתנה הלך הרוח של הסובבים אותי משעה לשעה. הותקפתי במטח בלתי פוסק של עדכונים וציוצים ששלחו חבריי והמלצרים שלי. טבעתי במסרונים של שפים ומנהלי מסעדות שעבדו אצלי בעבר והמשיכו למסעדות משלהם, וביקשו כעת עזרה והכוונה. המנהל העסקי שלי הפציר בי בעדינות - שלא הסתירה את החרדה שהוא שרוי בה - שאשקול להעסיק שירות משלוחים חיצוני. אפילו אשתי אשלי הלחיצה אותי בדחף החרדתי שלה לעשות משהו, לצמצם את שעות פעילות המסעדה, לסגור בתשע בערב, לבטל משמרות. הרשויות לא פירסמו הוראות ברורות, בתי הספר עדיין פעלו, ואני ניסיתי בכל כוחי לסנן את הרעש הבלתי פוסק ולהחליט מה לעשות. עד שלפתע התבהרה התמונה: עליי לפטר את כולם, כולל אשתי.

תגובות