בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גורדון רמזי נגד הקפה הגרוע ביותר בטנריף

השף העצבני גורדון רמזי נכשל בניסיונותיו לסגור קפה-לאונג' שנפתח באי טנריף עם השם הלא בלתי מרומז - גורדון רנזי

3תגובות

העתקות, גניבות והשאלות הן לא דבר נדיר בעולם הקולינריה, להפך: התרגלנו כבר שתפריט מצליח אחד יועתק תוך זמן קצר למקום חדש שנפתח, עיצוב מוצלח של מסעדה יהווה לא פעם ולא פעמיים כמקור השראה ויוליד אחריו שורה של מסעדות זהות. אפילו מנות המועתקות משף אחד אל שף אחר הפכו כבר מזמן לעניין שבשגרה. במרבית המקרים שף שהמציא מנה נאלץ לקבל את העתקה ממנו, בסופו של דבר, כמחמאה. זירת האינסטגראם לא נותרה יתומה וגם בה תמונות שנלקחו משף לשף, הפכו לאחרונה לזירת התכתשות שגלשה אל מחוץ לרשתות החברתיות (השמות המלאים שמורים במערכת), ומה קורה בגזרת השמות? ובכן, במקרה הזה, זה לא ממש סיפור אחר. גם כאן התרגלנו שלמסעדה הנפתחת בישראל, קרוב לוודאי שיש "אחות תאומה" באחת הערים הגדולות בעולם. באופן מקרי, האחות היא מסעדה בעלת שם דומה, או מרומז, אם לא זהה. מספיק להציץ על רשימת שמות המסעדות שנפתחו כאן בשנים האחרונות ולראות כיצד אלו, "שואלות" או יותר נכון -  לוקחות לעצמן שמות של מסעדות מפורסמות ממקומות אחרים. לרוב, העניין נעשה מתוך ניסיון לרכוב על ההצלחה (שמישהו אחר התאמץ מאוד להשיג אותה), וכשהבעלים נשאל על כך – בדרך כלל התשובה היא אחת: "כשפתחנו, לא שמעתי בכלל על המקום ההוא" – על אף שמדובר במסעדה מכוכבת ועטורת שבחים. אבל נראה שהפעם – מישהו לקח את זה רחוק מאוד.

גורדון רמזי לא האמין שזה קרה לו. אלפי תלונות מלקוחות לא מרוצים שהחלו להגיע אל משרדי קבוצת המסעדות שלו בשנת 2010, עוררו את החשד כי מישהו, היכן שהוא בעולם משתמש בשמו. בדיקה קלה העלתה מהר מאוד את התשובה ואת חמתו של השף העצבני ממילא: קפה – לאונג' לארוחות זולות וקוקטיילים שהוקם באתר נופש בעיר פוארטו באי הקנרי – טנריף, פתח את שעריו תחת השם, הלא בלתי מרומז – גורדון רנזי. המצב היה עוד סביר אלמלא המסעדה הטנריפית לא היתה משתמשת בפונט ממזרי, כך שהכיתוב בשלט נוח לבלבל את הלקוחות לגבי העומד מאחורי המקום. רמזי וסוללת עורכי הדין של קבוצתו ניהלו מול הקפה-לאונג' מאבק משפטי שנמשך ארבע שנים, והסתיים לאחרונה בכישלונו של השף לסגור את גורדון רנזי – גרסת טנריף. בראיון שנתן רמזי למירור הבריטי אמר כי הוא אינו מתכוון לוותר וכי שכר עורכי דין מקומיים על מנת שיבינו את זכויותיו ואת הפגיעה בקניין הרוחני שלו.

גורדון רמזי

הקפה-לאונג', שנהנה מהצלחה כבירה מרגע פתיחתו, כנראה נמצא מרחק אוקיאנוסים רבים ממסעדותיו של רמזי בכל מובן שהוא, ומתהדר בארוחות זולות וקוקטיילים צבעוניים. גורדון רנזי אף זכה לאחרונה בתואר הבלתי מחמיא בעליל באתר טריפ אדווייזר – כקפה הגרוע ביותר בטנריף. באותה ביקורת נכתב כי למי שאכפת מבריאותו כדאי ואף רצוי להימנע מביקור במקום ובאותה נשימה הזכירו מקקים וארוחת בוקר גרועה במיוחד שעלותה אמנם 4 ליש"ט, אך לאור מה שהוגש בה, אינה שווה את המחיר כמובן. בביקורות אחרות נכתב כי "הצלעות שהוגשו היו קשות, הוודקה היתה מדוללת במים, טארט התפוחים הגיע נטול תפוחים ואילו נגיסי העוף נראו כאילו חוממו במיקרוגל". מאידך טענו חלק, כי מוטב לו לרמזי להבין מה הקהל אוהב לאכול באמת ובאילו מחירים. ומה בתפריט הטנריפי? לחם שום, סלט עוף, נקניקיות וספגטי בולונז, מוקפצים, מיני מטוגנים שונים ופלטה של בשרים על האש וכאמור – גולת הכותרת היא ארוחת בוקר אנגלית המורכבת משלוש מנות סטייל רנזי עם "הבירה הקרה ביותר באי", כאמור – ב-4 ליש"ט בלבד. להבדיל, ארוחה שגרתית במסעדה של השף הסקוטי עשויה להגיע בערב לסכום לא עממי בעליל ולגרד את ה-250 ליש"ט מלמטה, ואילו ארוחה שגרתית במסעדת סאבוי גריל בצ'לסי עשויה להגיע ל-115 ליש"ט לראש וכוללת תשע מנות. בביקורת האחרונה שפורסמה ב"טלגרף" הבריטי אף חתם המבקר בשורה התחתונה: "זו כנראה המסעדה הטובה ביותר שאכלתי בה".

עם זאת, צוות הקפה-לאונג' טוען שהוא היה בעבר חלק מהתלכיד הנקרא גורדון רמזי ששלח את ידו הארוכה גם אל לאס וגאס, ניו יורק, טוקיו, דובאי וכן – גם טנריף. בראיון שנתן אחד העובדים לעיתון הסאן הבריטי נאמר כי המקום פועל בשיטת הזכיינות וכי בעליו אפילו שילם בעבר כסף לשף על שימוש בשם. יחד עם זאת הודה כי אין ספק שאנשים מגיעים אל המקום המפורסם בטנריף בזכות שמו המרומז. באותו הראיון אמר דובר של קבוצת גורדון רמזי כי "הגיעו אלינו תלונות רבות על המסעדה הזו, שבשום אופן אינה קשורה אלינו. אנו נוקטים בצעדים מיידיים נגד המקום על מנת שיפסיק לפגוע בזכויות הקניין הרוחני שלנו". בחשבון הטוויטר שלו כתב רמזי לאחרונה: "הם העתיקו את שמי ותקעו זבל בתפריט. זה סיוט אמיתי".

כישלונו של רמזי מצטרף אל שורה לא מוצלחת של אירועים בעייתיים שחווה השף בשנת 2014. בתחילת השנה איבד רמזי שני כוכבי מישלן שקיבל בעבור עבור מסעדתו הניו יורקית במדריך מישלן לשנת 2014. בהמשך השנה, כשפתח את מסעדתו רבת הציפיות יוניון סטריט קפה זכה בביקורות פושרות עד מאוד וקהל שהצביע בעקבות כך ברגליים. לאחר מכן ניהל מאבק משפטי ממושך מול אביו החורג ומנהל עסקיו בטענה לזיופים ומרמה ומסעדתו The Fat Cow מלוס אנג'לס אף פורקה בעקבות זאת. ביוני האחרון הודיע כי הוא מוריד את תכנית הטלוויזיה שלו "בעזרת השף" (שעדיין משודרת בערוץ 1) אחרי שבע עונות, ובנובמבר האחרון טען השף כי "קנאים" חיבלו בפתיחת מסעדתו החדשה "סטריט קיטשן" בלונדון כשמילאו את לוח ההזמנות לערב הפתיחה ולא הופיעו. מצד שני, לא ממש צריך לרחם על השף שעדיין מחזיק באמתחתו כ-24 מסעדות ובתי אוכל ברחבי העולם.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו