בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גיוס ההמונים מגיע גם לעולם האוכל הישראלי

ספר אוכל פורץ דרך וסרט תיעודי אודות הפסיפס הקרוי "המטבח הישראלי" הם שני פרויקטים עצמאיים שיצאו לאחרונה בקריאה לציבור – "השקיעו בנו", ומסמנים כיוון חדש לגיוס ההמון

4תגובות
דן פרץ

גיוס ההמונים שקצר הצלחות כבר לפני זמן רב בקולנוע, בספרות ובמוזיקה מתחיל לחלחל בשנה האחרונה אל עולמות האוכל והאלכוהול. זה אמנם התחיל בעיקר כמקום מפלטם של ממציאי הגאדג'טים למטבח שרקחו ממוחם הקודח מכונת קפה חכמה, סכינים מיוחדות למריחה, צידניות מתוחכמות ובהמשך על מבשלת בירה שכל אחד מאתנו יכול להקים בבית. אבל איכשהו דווקא ענייני התרבות הקשורים באוכל עוד לא שזפו מספיק את עיני ההמון. והנה בשבוע אחד שני קמפיינים יוצאי דופן עלו לאוויר, שניהם יצרו באז גדול ברשת ובקרב אנשי אוכל, בארץ ובעולם וכנראה שמסמנים את המגמה החדשה בתחום גיוס ההמון.

המקרה הראשון הוא שם דווקא מוכר לקוראי מדור האוכל ב"הארץ" – הדיי עפאים. בשלוש השנים האחרונות הדיי עפאים כותב מדור על אוכל ועל יחסיו המורכבים עם בני האדם במדורו השבועי במוסף "הארץ". לרוב, המדורים עוסקים בחומרי גלם, בעונות השנה, במצבי רוח, וכן גם בהזיות ובגעגועים פיוטיים של עפאים. לצד הטקסטים וההגיגים מפורסמים גם מתכוניו שממשיכים את הלך הרוח, "מכל שלבי רוחש" – הוא אומר. את המאכלים והמנות מצלם צלם האוכל דן פרץ ומעצבת הסטייליסטית נורית קריב, יחדיו יוצרים השלושה משהו בין יומן מסע פרטי ובין מדריך הפעלה מדויק, "בין המידה ובין מה שאין לו שיעור".

כעת, מבקש עפאים להפוך את מיטב הטורים שפירסם לספר פורץ דרך בתחומו בארץ. "בניגוד למרבית ספרי הבישול, הספר הזה לא נכתב כספר בישול", מסביר עפאים. "זה לא שהחלטנו להוציא ספר ואז ישבנו לכתוב מתכונים ולצלם אותם, אלא מדובר בספר שנמתח על פני שלוש שנים ויש בו התפתחות ואוכל ונפש, בוקר ולילה, מצבי רוח ועונות, אלכוהול וכאב, שבת וחול, בית וים, אובדן ומשפחה, וזה מה שהופך את העריכה שלו למעניינת יותר".

דן פרץ

אך עפאים לומד בימים אלה על בשרו, כי לפורצי דרך לא קל מול הוצאות הספרים שדורשות דווקא הליכה בתלם. "בגלל המבנה הזה שיש בו יותר תוכן מבספר מתכונים רגיל ואנחנו לא מתפשרים על כך, כי זה יעשה לספר ולנו עוול, ומה שקורה זה שצריך יותר עמודים לתמונות ולטקסט, יש משמעות מהותית לעריכה הספרותית-לשונית-גרפית שצריכה להיות הולמת, ועל כן עולה הרבה יותר".

התוצאה המיוחלת אמורה להיות ספר רחב, גבוה ועב כרס ויכלול למעלה מ-300 עמודים בפורמט אלבומי ובכריכה קשה ייחודית – "פורמט שבדרך כלל איננו מודפס בספרי בישול בעברית", אומר עפאים. משהו באמצע בין אלבום משפחתי לספר מסע, שעוד לא נראה כמותו במדף ספרי האוכל הישראלים. אך אליה וקוץ בה. הוצאות הספרים, על אף רצונן לתמוך בפרויקט שכזה, אינן יכולות לשאת בעלויות, בעיקר לאחר חוק הספרים. "עלות ההפקה של ספר מהסוג הזה היא פי שניים או שלושה מספרי בישול בארץ, ודומים לו יוצאים רק בחו"ל", מגלה עפאים.

בהמשך פירסם עפאים סטטוס שגרר אחריו תגובות ושיתופים רבים ברשת ובו אמר כי "בשנים האחרונות, מאלץ שוק הספרים המקומי גם את הטובות שבהוצאות הספרים להתפשר כמעט לכל אורך הדרך, ההתפשרות היא על גודלו של הספר, כמות העמודים שבו, סוג הכריכה, איכות הנייר והדפוס, ועוד קודם לכן, על ההשקעה הרבה הנדרשת בעריכה איכותית ובעיצוב".

עפאים שהחליט שכל זה אינו בשבילו, החליט לצאת לדרך עצמאית. מדוע? "רצינו לעשות ספר כמו שחלמנו ובעיקר כדי שהצילומים שבו יקבלו את מקומם הראוי". כדי שהספר הזה ייצא לאור בדיוק כפי השלושה חלמו אותו, בחר עפאים להוציא אותו במימון עצמי, ללא תלות בשיקולים מסחריים כאלה או אחרים. לשם כך דרושים לו כ-80 אלף שקלים אותם הוא מקווה להשיג דרך תמיכת הקוראים בקמפיין גיוס ההמונים שהעלה בהדסטארט. הקמפיין מאפשר לרכוש את הספר מראש, במשלוח הביתה ובהקדשה, ובמחיר מוזל יותר באופן משמעותי מהחנויות.

איך התגובות עד כה?

"האמת – מדהימות. אנשים לא מפסיקים להגיב על זה. כשאתה כותב בעיתון אתה שולח קול קורא אל העולם ולא יודע אם מישהו קורא אותו, והסיפור של גיוס המונים זה בעצם להיפגש עם הקוראים שלנו ומה שיש להם להגיד לנו. אנחנו מרגישים שהכתיבה והעריכה הם לא מאמר, אלא הם ממש דיאלוג עם הקוראים".

 לדף הקמפיין בהדסטארט כאן

המקרה השני יצא דווקא בקמפיין בקיקסטארטר וקרא קריאה יוצאת דופן, על אחת כמה וכמה כשהיא באה מארצות הברית: "בואו להשקיע בסרט אוכל החוקר את המטבח הישראלי". מאחורי הקריאה הנרגשת עומד הבמאי עטור הפרסים רוג'ר שרמן שיצא בקמפיין, ובו הוא פונה אל הקהל במטרה לעזור לו להשיג את המימון הנדרש לסיום הסרט התיעודי החדש שלו שייקרא "החיפוש אחר המטבח הישראלי".

בפילמוגרפיה הארוכה של שרמן אפשר למצוא סרטי אוכל ואלכוהול נוספים כמו "The American Brew", שמספר את סיפורן של מבשלות הבירה באמריקה, ואת "The Restaurateur" שבמרכזו אחד המסעדנים המוכרים והמובילים ביותר באמריקה דני מאייר, שזכה בתואר "הסרט התיעודי הטוב ביותר" בשלושה פסטיבלי קולנוע נחשבים בעולם ובאמתחתו גם שתי מועמדויות לאוסקר.

שרמן יצא למסע המחקר אל מעמקי המטבחים והאוכל שמרכיב את ישראל, יחד עם מי שעורך אותו השף האמריקאי-ישראלי מייקל סולומונוב, בעל מסעדת זהב מפילדלפיה. לפני כשנה וחצי סערה תעשיית האוכל הישראלית, מהשף הגדול ועד לחקלאי הקטן בערבה, בעקבות ביקור השניים בישראל. הסרט שצולם במשך שבועות בארץ ניקז למקום אחד את מיטב השפים ואנשי האוכל שהצטלמו, שוחחו, נפגשו, דיברו והאכילו את הבמאי והשף. בסך הכל הגיעו השניים אל כמאה אנשי אוכל ברחבי הארץ, מכך נולדו יותר מ-120 שעות צילום, כשסולומונוב על תקן המדריך יחד עם עיתונאית האוכל רותי רוסו. התחקיר על הסרט והעבודה עליו יצאו לדרך ארבע השנים קודם לכן, והוא עתיד לשקף, אם לא לנו אז לעולם, את פניה של ישראל לא מבעד לעיניים ביטחוניות, אלא תרבותיות.

דניאל צ'צ'יק

"לפני כארבע שנים, כשביקרתי בישראל בפעם הראשונה, גיליתי סצינה תוססת במסעדות בתל-אביב שיכולות להתחרות בעיר ניו יורק", כותב שרמן לעוקביו, "אוכל רחוב עשיר בהיסטוריה, וירקות מדהימים. מה שמדהים הוא איך אפשר למצוא מסורות קולינריות מגוונות כמו מרוקאית, פרסית, ולבנונית, צרפתית, איטלקית ורוסית על השולחנות של המסעדות החדשניות ביותר. כשחזרתי הביתה וסיפרתי לחברי על סצינת האוכל המטורפת של ישראל, הם הביטו בי כלא מאמינים. אבל אני במאי של סרטים דוקומנטריים ואני יודע לזהות סיפור טוב כשאני רואה אחד וזהו סיפור נהדר! ידעתי שלחקור את מטבח הישראלי החדש יגרום לי ליצור סרט רב עוצמה, שיציע לצופים דרך שונה מאוד לחוות את ישראל".

למה גיוס המונים? גם שרמן עם הקילומטרז' הקולנועי שצבר וההישגים הרבים נדרש אחרי כל החסויות שקיבל עבור הסרט להשלמת הכנסה, אם לא לו – אז לתוצר הסופי. אחרי ארבע שנות עבודה מגיע שרמן ליישורת האחרונה כשהוא זקוק לפרטים הקטנים שמדביקים לבסוף את הכמות הבלתי נדלית של חומרים לכדי סרט או מיני סדרה. בסופו של דבר, מטרתו של שרמן היא לגייס 72,000 דולר הדרושים לצורך סיום הכנת הסרט ויעזרו לממן עורך, חדר עריכה ופסקול.

"אני כבר עובד על הסרט במשך ארבע שנים", כותב שרמן בקמפיין, "וממשיך להיות מחויב כתמיד להשלמת סרט בלתי צפוי, אינפורמטיבי, ומשעשע זה. אני אסיר תודה מאוד על התמיכה שקיבלתי מקרנות, מתרומות ומחסויות, שאפשרו לנו לחקור ולצלם את הסרט, ולהתכונן לעריכה. עם זאת, אני לא יכול לסיים את הסרט בלי כספים נוספים". בעשרת הימים הקרובים מקווה שרמן כי יסיים את הגיוס המיוחל, כשכרגע הוא מרוחק ממנו ב-10,000 דולרים בלבד.

לדף הפרויקט בקיקסטאטר כאן

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו