בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גל של סגירת מסעדות שוטף את תל אביב

השוק הרווי, הכיס המתרוקן, המצב הביטחוני והיעלמות התיירים הם חלק מהסיבות לרצף של סגירת מסעדות המתרחשת בימים אלה בתל אביב. איגוד המסעדנים מזהיר: "אנחנו על סף קריסה"

272תגובות
דרור כץ

יום שלישי בערב, מתחם הרחובות רוטשילד-נחלת בנימין-לילנבלום בתל אביב, במה שהיה אמור להיות שיאו של חופש סוכות, בהחלט הוציא בליינים רבים החוצה. היה זה ערב נעים וקריר יחסית שבישר את סוף הקיץ. הרחובות שקקו חיים, אנשים קנו גלידה וקפה, בקיצור, החיים עצמם התפרצו מכל עבר. במסעדות האזור התרחש סיפור אחר לגמרי. "כן זה ערב קשה", אמר לנו אחד השפים המובילים בארץ, שאחת ממסעדותיו נמצאת באזור, "אנחנו בתפוסה חלקית כבר כמה ימים, אבל יכול להיות שזה בגלל החג".

בהמשך הרחוב שורה של מסעדות וברים, אף הם בתפוסה חלקית ולמטה מזה. בשיחה עם הברמן באחת מהן מתברר כי רגע לפני שהתיישבנו, נדדו צוותי המסעדות בין מקום למקום כדי להעביר את הזמן ועל הדרך להתנחם מכך שהנוכחות דלילה גם אצל המתחרים.

החגים שנפלו השנה בצמידות גבוהה מדי לחופש הגדול וגרמו לאנשים להוציא הרבה מאוד כסף, פתיחת שרונה מרקט שנמצאת מאז פתיחתה בתפוסה מלאה עד אפס מקום, עבודות הרכבת הקלה, מיעוט יחסי בתיירות פנים וחוץ, תחושת הליכה לעבר משבר כלכלי או לשפל לכל הפחות וכן הזיכרונות ממבצע "צוק איתן", שיש מי שעדיין סוחב ממנו חורים גדולים בכיסים - כל אלה ועוד הם חלק מהסיבות ל"תפוסה החלקית" שמנו באוזנינו שפים ומסעדנים, שהעדיפו להישאר בעילום שם. כולם הסכימו כי המצב בתחום המסעדות קשה.

המסעדה הבולטת ברצף הסגירות הנוכחי היא "קוצ'ינה תמר" של השפית תמר כהן צדק, שהודיעה אמש (שלישי) על סגירת שערים מיידית אחרי עשר שנות פעילות במתחם יד חרוצים הסמוך לאתר עבודות הרכבת הקלה. "השנה החדשה והחגים שחלו בחודש האחרון הותירו לי מקום וזמן למחשבות", אומרת כהן צדק. היא הבינה שבמצב הנוכחי, ברצונה לבצע שינוי. כהן צדק נחשבה במשך שנים רבות לאחת השפיות והמסעדניות הבולטות בסצינת הקולינריה הישראלית, בטח ובטח על רקע שליטה גברית כמעט מוחלטת.

דודו בכר

תמר כהן-צדק, מה קרה? למה עכשיו?

"אני חושבת שבעיקר כי הבנתי שאני צריכה משהו חדש. עייפתי מלהמציא את הגלגל מחדש בכל פעם. המקום מיצה את עצמו, הרי שיפצנו בכל פעם ושינינו קונספט כזה או אחר ואני חושבת שגם החלל הספציפי הזה המציא את עצמו הרבה פעמים כדי להציל את המצב וצריך לעשות קאט. צריך משהו חדש באמת".

זה קשור במצב הנוכחי של עולם המסעדנות?

"אם הכל היה פיקס לא היית צריך להמציא את עצמך והכל קשור בהכל, אין כסף לאנשים והמצב הביטחוני ומצב המסעדות. הסגירה היא סוג של התמודדות עם המצב. אבל את השאלה אם המצב הביטחוני הנוכחי משפיע על המסעדות יכולת לשאול גם לפני שנה. זו תמונת המצב שלנו ואיתה אנחנו צריכים מדי יום להתמודד. אז זה גם קשור למצב".

אורן זיו

לא רחוק מיד חרוצים שבו פעלה "קוצ'ינה תמר", מספיקה הצצה בפינת הרחובות הרצל ורוטשילד כדי להבין את המצב המדכא. כמה בתי עסק בשדרות רוטשילד, אחד הצירים המרכזיים בעיר, סגרו לאחרונה דלתות. לפחות שניים מהמקומות היו אמורים להיות סניפי הדגל של בעליהם. המקומות הם "קפה לואיז", הבר עתיר המפלסים "טמפל בר" והמסעדה האסיאתית "פוגו". כמה צעדים משם נסגרה גם אחת הפיצריות המדוברות ביותר בשנה החולפת – "בית העם". על אף ביקורות חיוביות שקיבלה, בסביבתה נשמעו בחודשים האחרונים טענות על כך שהיא אינה עומדת בציפיות. הסיבות שנמנו אז: השיפוצים ברחוב לילנבלום וכן עבודות הרכבת הקלה. גם "האויסטר בר", שפתחו אנשי קבוצת המסעדות "גוצ'ה" בהשקעה גדולה ברחוב נחמני, נסגר בתוך פחות משלושה חודשי עבודה, אחרי שגם הוא לא עמד בציפיות. בסביבת הקבוצה נאמר כי עובדים גם שם על קו מנחה אחר. וכזכור, גם "ארוחת ערב" של רושפלד נסגרה מוקדם יותר השנה אחרי ארבעה חודשי פעילות בלבד ועל התחלופה הגבוהה של רמת החי"ל עוד לא התחלנו לדבר.

אביעד הרמן

דרומה משם, סיבוב בשכונת פלורנטין אינו משפר את הלך הרוח העגום. בתי קפה, ברים ומסעדות שקמו וניסו לתפוס את מקומם בין המקומות החזקים בשכונה הותירו אחריהם שלטי פרידה ואבק. חלקן נאבקות על מנת לשרוד, משנות שם וקונספט בתקווה לחיים חדשים. מי יזכור את המסעדה הטבעונית "סלבדור" או את בר הבירות "שטרן 1" שסגרו דלתות, למעט בעליהן? אחד המקומות הוותיקים בשכונה – בר היין "מתושלח", שפעל כשבע שנים ברחוב אוריאל אקוסטה - הוא המצטרף הטרי לשרשרת הסגירות בשכונה. הבעלים שלו, המסעדן אורן סיני, נפרד מקהלו בפייסבוק במלות פרידה מאופקות ובלתי מתלהטות. סיני הודה בצניעות האופיינית לו ללקוחות ולספקים על שבע שנות פעילות משותפת והזמין את הקהל לכוס יין אחרונה בסוף השבוע שעבר.

סיני, מלות פרידה?

"עברנו שבע שנים של היכרות עם אנשים נפלאים ויקבי בוטיק מקסימים וראויים, אני מקווה ומאמין שתרמנו משהו לעולם היין הישראלי. הקושי הגדול האמיתי הוא הפספוס של המשפחה והילדים, סופ"שים, חגים וכדומה. אני מאמין שאמשיך לתרום לתחום היין באפיקים אחרים".

אז למה סגרתם?

"קשיים מצטברים ממקומות אחרים שפתחנו וסגרנו וזה התחיל לחנוק את 'מתושלח' שבפני עצמו היה מדהים, אך עם כל השאר היה לו קשה".

דניאל צ'צ'יק

אז מה קורה כאן, והאם הלך הרוח העגום הוא רק בראשיתו או שמא מתחת לפני השטח מדובר במשבר קשה העובר על עולם המסעדנות? "הלך רוח עגום זה ביטוי עדין לתאר את מה שקורה בחודשיים האחרונים, אנדרסטייטמנט ממש", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדנים בארץ. לדבריו, מדובר במשבר קיומי בענף כולו, שאינו תחום רק בגבולות תל אביב. הוא מעריך כי בחודשים הקרובים צפויות עוד סגירות שקטות ושוברות לב. והסיבות? כרגיל הן רבות. "בראש וראשונה זו המכה האנושה שקיבלנו עם הירידה בתיירות עקב המצב הביטחוני ויוקר המחייה כאן, שגורמים לכך שתיירים כבר לא מגיעים באותם המספרים", אומר ברמן. "תוסיף לזה את 'צוק איתן', שהמסעדות עוד מדממות מהנזקים שלו בלי פיצוי ממשי, ואת ההתעמרות של המדינה בעסקים הקטנים והבינוניים, ותבין את המצב".

תסביר בבקשה.

"הדוגמה הכי טובה היא מהימים האחרונים – שר האוצר ביטל בצעד פופוליסטי את מס המעסיקים על החקלאות כדי להציג את עצמו כלוחם ביוקר המחייה, אבל את אותו מס גולגולת שמשלמים המסעדנים הוא אפילו לא חושב להפחית. בחקלאות, שווי המס היה 10% בלבד, ואילו במסעדות מדובר ב-20% ובפועל מדובר ביותר מ-200 מיליון שקלים שלוקחים מהמסעדנים על עבודה שאף ישראלי לא רוצה לעשות".

לדברי ברמן, המס שמשלמים המסעדנים נועד לכך שלא יחליפו עובדים ישראלים בעובדים זרים, בעיקר בכל תחומי הניקיון במסעדה. "העובדים בחברה הישראלית על כל גווניה כבר לא מוכנים לעבוד בניקיון, זה לא לכבודם. מבקשי המקלט עושים מה שאף ישראלי לא מוכן; מלבדם, אין לנו עובדים לעבודות של שטיפת כלים וניקיון, ולוקחים לנו מס של 20% וזה המון כסף, בעיקר בענף שהוא גם ככה קשה, בלי קשר למצב הנוכחי".

עולם המסעדנות, כך אומרים המספרים והנתונים, הוא המסוכן ביותר מבחינה כלכלית בין ענפי המשק הישראליים. "זהו הענף עם אחוז הסגירות הגבוה ביותר", מסביר ברמן, "80% מבתי העסק שנפתחים - נסגרים אחרי חמש שנים. יש לנו תדמית של נהנתנים ועושקי ציבור, אז כולם מרגישים נוח לדפוק אותנו. אנחנו מעסיקים כ-160 אלף עובדים - לאן הם ילכו? איפה הם יעבדו? אנחנו הכתובת היחידה".

האם התחושה הזאת של משבר נכונה רק לתל אביב?

"ממש לא. יש יאוש גדול בשוק. אני מקבל עשרות טלפונים ביום ממסעדנים בירושלים שאין להם תקומה. מסעדנים בשוק מחנה יהודה ובמתחם התחנה שירדו להם העסקים ביום אחד ובבת אחת בגלל המצב הביטחוני, וזה התחיל עם הדקירה הראשונה".

עוד גורם המשפיע בימים אלה על תמונת הבילויים בתל אביב הוא כאמור עבודות ההקמה של הרכבת הקלה, שאינן מסייעות למסעדנים. ברמן מספר על בתי עסק במרכז תל אביב המדווחים כבר על ירידה של כ-20% בטראפיק ובהתאם גם במספרים בקופה. "התחושה הכללית היא שאנשים מעדיפים לא להיכנס לתל אביב ורואים את זה בירידה בפעילות העסקית במרכז העיר".

אבל לפחות "שרונה מרקט" עובד, לא?

"אל תתבלבל מהתנועה שם. המקום אכן מפוצץ וזה מבורך, אבל לא בטוח שזה מביא כסף. אל תשכח שיש שם גם שכר דירה גבוה מאוד וגם אצלם עיקר התנועה הוא בסופי שבוע, מה שמוטט את שוק נמל יפו ובקרוב כנראה גם את נמל תל אביב. זו הקריסה הבאה".

אסף עברון

עוד ברמן מדבר ועמיתו לניהול איגוד המסעדנים, מיכה סול, הבעלים של מסעדת "בויה" הפועלת זה כ-15 שנה בנמל תל אביב, הודיע כי מסעדתו תסגור את שעריה בסוף החודש ותיהפך לאולם אירועים. המסעדה, שאירחה נשיאים ושועי עולם כמו ביל קלינטון ואף זכורה מהסרט "ואלס עם באשיר", נאלצה להתמודד עם המציאות המורכבת בנמל. סול העדיף שלא להשמיע באוזנינו הצהרות גדולות, שכן באמתחתו עוד מסעדה בנמל, והפנה אותנו להסבר שסיפק בדף הפייסבוק שלו. "במהלך השנים נהפכה 'בויה' למוסד תל-אביבי שבו בילו ועבדו אנשים רבים מספור", הוא אומר. "כדרכו של עולם והשינויים המתרחשים בו הגיעה גם 'בויה' למיצוי ותם זמנה". מאחורי הקלעים מדברים כאן גם על כך שהמציאות בנמל תל אביב נהפכה לקשה ובלתי אפשרית.

אייל טואג

בתקופה האחרונה נסגרו בנמל תל אביב גם "אייסברג וולקנו" ומסעדת "גיליז" שהתמודדו עם המצב הקשה בנמל במעבר למקום אחר – "גיליז" לרחוב החשמונאים בתל אביב ו"אייסברג וולקנו" לקניון איילון ברמת גן. אם מוסיפים לחישוב גם את מסעדת "מול ים", שהיתה אבן שואבת לקהל פודיז ולתיירים, שנשרפה בקיץ וצפויה להיפתח מחדש רק בעוד כמה חודשים, המצב בכי רע.

עופר וקנין

אבי גנור, מבעלי "אייסברג וולקנו" שנפתח בזמנו ב"יריד המזרח" הסמוך, נחרץ פחות לגבי נבואות הזעם השליליות על נמל תל אביב, אך לא חוסך את  ביקורתו על המתחם: "הנמל, שהתחיל כנקודה נחמדה, גרם לנו להשקיע שם משאבים רבים מאוד, אבל הרווחיות שלנו לא הצדיקה הישארות. זה מתחיל בשכר דירה מוגזם ולא רלוונטי לערך הנכסים. אנחנו עסק דינמי שבודק את עצמו ועם כישורי בקרה גבוהים, וחשבנו שהאזור שהיינו בו מתקשה להתפתח כמו שתיכננו בתוכניות שלנו".

אז איך נהפך מתחם מצליח כל כך, ששימש דוגמה ומופת לכיצד עושים מתחם נכון, לאחת הסכנות הבאות לקריסה?

"קשה לפתח עסקים שהם לא חלק ממרקם עירוני, ונמל תל אביב הוא כזה. הנמל היה מקום נידח ומסתורי, סליזי באותנטיות שלו, וברגע שצובעים הכל בטיח אקרילי ומשטיחים את האופי – אנשים לא קונים את זה. ואם התוצאה היא שהתל-אביבי הממוצע לא מגיע, אז גם התייר לא יגיע. תוסיף לזה את העובדה שגם החניה הלכה והצטמצמה; הרי גאוות המקום היתה בהתחלה על חניה חינם וגישה קלה. לאט לאט המקום נהפך לסגור וממושטר והפעילו בו כל מיני שיטות שהן מטאפורה לסגר ולמחסומים ונהייתה שליטה חזקה מדי של הריבון. נהיה מאוד מורכב, אבל זה נכון לכל תחום המסעדנות בארץ ולא רק לנמל תל אביב. יש עודף רגולציה ומספר רשויות גבוה שמתערבות לך בעסק במסווה של דאגה לתושב. נוסף על כך, גם לאזרח עצמו יש פחות כסף בכיס. זו כלכלה די פשוטה – קשה לנהל עסקים ככה".

אבל בסופי השבוע המקום מפוצץ. זה לא מספיק?

"איזה עסק יכול לחיות על סופי שבוע בלבד? מה קורה לצוות בשאר הימים? הרי מסעדות זה לא עסק שמשכפל את עצמו. וכמה בסופו של דבר מרוויחים? הנמל היה רוב ימות השבוע שומם ואנשי המקום לא ידעו איך לפתח אותו".

גם לדעת ברמן ומסעדנים נוספים מהמתחם שסירבו להזדהות, שכר הדירה בנמל הוא בלתי הגיוני ואינו רלוונטי לתקופה עתירת מתחמים כשלנו. "בעבר, כשנמל תל אביב היה היחיד והיה פחות היצע בזירת המתחמים, היה לגיטימי לגבות שכר דירה גבוה, אבל היום, כשיש עוד מתחמים?" אומר ברמן. "יש ירידה כללית בתנועה לכאן והתל-אביבים ממילא לא מגיעים וגם אין תיירים, אז אנחנו בבעיה. אז עם ישראל מגיע בסופי שבוע בהמוניו, אבל ככה אפשר לנהל עסק?"

גנור, שבבעלותו גם המסעדה "מאנטה ריי", סבור כי שקיעת הנמל נותנת אינדיקציה טובה לאן המדינה הולכת: "זה בדיוק המצב של המשק כולו ואפשר לראות את זה בכמות הביטולים ההיסטרית שיש עכשיו במסעדות כי לתיירים יש אזהרות מסע לישראל. מה אני יכול להגיד לך? ישראל זה מקום עושק".

לדברי עו"ד טל אורן מנכ"ל אוצר מפעלי ים המפעילה את נמל תל אביב: "נמל תל אביב הנו אחד המתחמים המצליחים והמתויירים ביותר בעיר תל אביב. בנמל פועלים כ-90 בתי עסק אשר רובם ככולם מעוניינים ורוצים לחדש את ההסכמים ולהשתתף במכרזים הבאים.

מסעדת "בויה" נסגרה אחרי 20 שנות פעילות משיקולים אישיים של הבעלים מיכה סול שמפעיל בהצלחה רבה את מסעדת "יוליה" הפועלת גם היא בנמל. שתי מסעדות נוספות סגורות בעקבות שריפה שפרצה בנמל. האחת מול ים תשוב לפעול בחודשים הקרובים והשנייה תצא למכרז לאחר תום השיפוצים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו