בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי 40 שנות פעילות מסעדת "הסינית האדומה" נסגרת השבוע

מסעדת "הסינית האדומה" בקצה רחוב דיזנגוף תיסגר השבוע אחרי 40 שנות פעילות. הסיבה: עבודות תמ"א 38

6תגובות
הסינית האדומה
אסף עברון

בקצה רחוב דיזינגוף, בואכה נמל תל אביב, משובצת מסעדת "הסינית האדומה", אותה הקים ישראל בויקו לפני ארבעה עשורים, בימים שעוד קראו לה בפשטות: "מסעדה סינית". ארבעה עשורים נקפו, שינויים רבים עברו על המסעדה הוותיקה, על העיר, ועל המבקרים בה. מסעדות נוספות נפתחו, אוכל סיני הפך לאסיאתי, אסיאתי הפך למזנון מהיר ובכל זאת, "הסינית האדומה" הייתה ועודנה אבן פינה. שריד מתקופה קולינרית אחרת. מהמסעדות הבודדות שהן גם סמל לאימוץ הכמעט טוטאלי של המטבח הסיני בארץ, האורים והתומים, "כי מיליארד ומשהו סינים לא טועים".

כעת, בשל צו בית משפט, כל ההיסטוריה הזו נמחקת. "ניהלתי מלחמה משפטית ארוכה מול הרשויות כדי להשאיר את המסעדה בחיים. אבל הביורוקרטיה ניצחה", אומר בויקו בקול שבור ל"הארץ". המלחמה עליה מדבר בויקו היא למעשה המלחמה נגד תמ"א 38, תכנית המִתאר הארצית לחיזוק בניינים בפני רעידות אדמה, שבעטייה תיסגר המסעדה בסוף השבוע. "זה לא סיפור של חודשיים-שלושה, זה סיפור של שנתיים, אם לא יותר", מסביר בויקו. "במסגרת תמ"א 38, ישפצו את כל הבניין בו ממוקמת המסעדה, וזה כולל לחפור בורות בעומק 12 מטר לתוכה, וכמובן שאי אפשר להשאיר אותה פתוחה ללקוחות במשך שנתיים של קידוחים, רעש ופיגומים, גם אחרי החפירות".

אופטימיות זהירה בקצה המנהרה הופיעה כשנשאל בויקו על האפשרות להקים שוב את המסעדה במתכונת דומה אבל במיקום שונה, הוא עונה: "מקום חלופי זה משהו אחר". לבויקו שחשב בתחילה כי יאלץ לסגור את המסעדה רק בסוף שנה הבאה, נודע מהר מאוד כי עליו לסגור את המסעדה עד ה-31 למרץ 2017, על כן מדובר בימיה האחרונים של המסעדה. "זה קשה. אחרי כל כך הרבה שנים, המסעדה היא לא רק העסק שלי – היא גם אשתי, הילדים, המשפחה שלי. זה לא הבית השני שלי, זה הבית שלי. בגלל שאני גרוש והבן שלי כבר גדול, אז המסעדה היא חלק גדול מהחיים שלי. היא לא רק עסק, היא כל מה שיש לי", מספר בויקו בכנוּת כואבת.

למרות זאת, הוא שוב מגלה אופטימיות זהירה. "אני אקח את זה יום אחרי יום (day by day'') ונראה. מי יודע, אני לא רוצה לזרוק סתם מילים, אבל אני לא שולל על הסף מקום חדש. אולי כשנירגע כולנו, נוכל לשקול זאת. אז כן, יש מידה מסוימת של אופטימיות", הוא מהסס ומוסיף לסיום: "אני סוגר בלית ברירה, מפעל חיים של שנים, בגלל תמ"א 38, וזהו, זה קשה לי. אני אקח קצת חופש, אני אחשב מסלול מחדש, ונראה מה יהיה. כן, זה לא קל לסגור בית, אבל אין לי ברירה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו