שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פחות משנה אחרי שנפתחה, מסעדת לוקה ולינו נסגרת

גרגרני הביצה מוכים בתדהמה על ההודעה הפתאומית בדבר הסגירה. הסיבה והאפשרות שהמסעדה תחזור לפעילות – בגדר תעלומה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לשעבר טופולינו
נפרדו מהשם, מהכשרות ומהכובד המתבקשצילום: איתיאל ציון
רוני קשמין
רוני קשמין

לפני שנה וקצת, הודיעו מקימי מסעדה האיטלקית הירושלמית "טופולינו", יונה ששון ושי גיני, כי הם סוגרים את המוסד האהוב שהפך בעצם למפעל חיים, אורזים את הפקלאות, ועוברים – הלאה מעיר הבירה אל הבירה האלטרנטיבית (תל אביב) – סצנת האוכל געשה (וצהלה). הרעיון קסם לגרגרנים רבים, כי הנה – הנאורות והקדמה ניצחו ומוסד ירושלמי אהוב מתקרב למרכז, ממיר את הכשרות החלבית המגבילה לטובת חופש בחירה ויצירה, אבל לא מאבד מזהותו, אלא מתפתח.

כך נולדה "לוקה ולינו", גרסתה התל אביבית, הפרועה והבוגרת (והלא כשרה בעליל) של "טופולינו", שעשור שנות פעילותה כמסעדה איטלקית חלבית, צנועה ולבבית בפאתי שוק מחנה יהודה הפכו אותה למוסד קולינרי בבירה.

שי גיני ויונה ששון
שי גיני ויונה ששון, מחוץ למסעדת טופולינו, לפני שנסגרהצילום: אמיל סלמן

במעבר מירושלים, "טופולינו" שינתה את השם והתפריט, הפכה ל"לוּקה ולינו" (כאן תמצאו הסבר על השם החדש) במה שנועד להיות גרסה לא כשרה למסעדה האיטלקית האהובה. בד בבד עם ההתפתחות והמעבר, הסיטה המסעדה את משקל הכובד שלה ממטבח איטלקי של יהודי רומא ל"מטבח סיציליאני רב תרבותי", כפי שניסחה זאת ששון אז. בהקשר לבחירה לעבור לדרום תל אביב, בטבורו של אזור חיי הלילה, ועל הסגירה בירושלים אמרה: "להחזיק מונומנט על הכתפיים זה קשה. מבחינה זו, בתל אביב קל יותר, כי אפשר לנשום ואפשר לבחור – או מי להתרועע ועם מי לא, או מה להיות ומה לאכול ומה לא".

לוקה ולינו
ירושלים היא מונומנט שקשה לסחוב על הגב צילום: איתיאל ציון

כעת, עם הבשורה על הסגירה הפתאומית של "לוקה ולינו", אפשר שהצער הוא כפול, כי יש בו ממד של אובדן התקווה. הרבה מסעדות נסגרות, זה ידוע, גם בארץ וגם במדינת תל אביב. ענף המסעדנות הוא כזה שמכה ללא רחם במסעדנים, שפים, טבחים ויזמים כאחד. למרות זאת, הסגירה של מסעדה כמו "לוקה ולינו" היא עצובה ולא צפויה. כי על אף ההלל והשבחים שהורעפו על המקום ומה שנדמה כהצלחה ובמיוחד, על האמביציה והתעוזה לסגור מוסד ותיק כדי פתוח מקום חדש בנוף חדש לגמרי ובשם שונה, לצאת לדרך חדשה שלמרות כל זה מגיעה עכשיו לסופה – זה עצוב יותר, ומפכח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ