בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קונים בשר טחון בסופרמרקט? לא בטוח שזה מה שאתם באמת קונים

הטריק הקטן שעושות חברות המזון כדי למכור פחות בשר טחון ויותר מים, והלקוחות לא תמיד שמים לב

39תגובות
המבורגר מבשר טחון

האותיות הקטנות כבר לימדו אותנו שיעור או שניים בחיים, בעיקר על המנעד הרחב שבין אמת לשקר. זה נכון למבצעים, ונכון שבעתיים לאוכל שאנחנו קונים בסופר. לעתים מסך הערפל שמפזרות החברות עוזר לתעתע בצרכנים שרוצים לקנות מזון איכותי, בריא, מקומי וטרי, אבל גם זול. הן מנצלות את חוסר הידע או את היסח הדעת של ציבור הצרכנים שמאמין שקנה מוצר מסוים, אבל הכניס לבית מוצר אחר לגמרי.

דוגמה טובה היא הבשר הטחון. רבים יעדיפו לרכוש אותו טרי, אצל הקצב באטליז או אפילו במרכול הגדול הקרוב לבית. "אנחנו אוהבים לראות אותו נטחן מול העיניים", אומרים לא מעט צרכנים וצודקים: אין כמו מראה עיניים כדי לוודא שנקבל את מה שהזמנו. אבל מה בדבר הבשר הטחון הקפוא? בפוסט מאיר עיניים שפרסם חוקר האוכל ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק בשבוע שעבר (רביעי) הוא שם דגש על ההבדל בין "מוצר בשר טחון קפוא" ל-"בשר טחון קפוא". מאיר-צ'יזיק שמוביל את המאבק לשקיפות מצד חברות המזון נראה בפוסט, כשהוא מחזיק חבילה קפואה שגרתית של מה שנראה כמו בשר טחון, אך מדגיש בה מילה אחת – "מוצר" - שהופכת את הבשר הטחון שבידיו למשהו אחר לגמרי.

אז מהו "מוצר בשר טחון" ומה ההבדל בינו לבין בשר טחון קפוא? לפי התקן הישראלי "בשר טחון" מצונן או קפוא יהיה בשר אשר לא עבר תהליך טיפול כלשהו, למעט צינון ובלבד שנשמרו תכונותיו הטבעיות של הבשר, לפיכך אילו היה כתוב "בשר טחון קפוא" אסור היה להוסיף לו מים או תוספי מזון. זאת בניגוד ל"מוצר בשר טחון", כלומר כזה תוצר שיש בו גם בשר טחון, אבל לא רק, או לפי התקן: "מוצר מזון אשר בשר טחון הינו מרכיב ממרכיביו". "בדיוק כמו ההבדל בין משקה חלב לחלב", אומר מאיר-צ'יזיק בשיחה עם "הארץ". בעיון בתווית האחורית על גב המוצר שהבטיח לספק ללקוח קילו בשר טחון קפוא, מתברר שחור על גבי לבן כי ישנם רק 66% בשר. לאן נעלמו האחוזים האחרים? התשובה היא מים. מדוע הוסיפו לבשר טחון עוד 24 אחוזי מים? "כי מים זה זול ובשר זה יקר, ככה מורידים את עלות הייצור ומרוויחים עוד כסף על גב הצרכנים שלא ממש קוראים את האותיות הקטנות". היתר, אגב, הוא חלבון מהצומח שהתווסף אף הוא אל הבשר. במקרה הנוכחי – סויה.

אורי מאיר-צ'יזיק - דלג

ניתן היה למצוא נחמה בכך ש"מוצר בשר טחון" היה זול יותר מזה הטרי או מאחיו הקפוא, אולם מבדיקה שערכנו בין אתרי המרכולים עולה כי המחיר לקילו שלמעשה מורכב בפועל רק משני שליש בשר, הוא כ-27 שקל, לעומת קילו של בשר טחון טרי שמחירו נע בין- 26-40 שקל. אז מי יקר יותר? "אם היו מורידים את המחיר אז עוד ניחא", אומר מאיר-צ'יזיק, "אתה אומר אני אשתה קצת מי בשר, אבל אפילו במחיר זה משפיע". אז מדוע קיים מוצר כזה? כי הוא פשוט יותר זול לייצור לחברות והציבור? הוא לא ממש מבחין בין מוצר בשר טחון לבשר טחון ובואו נעשה עליו סיבוב.

אך לא רק ב"מוצר בשר טחון" מופיעים המים בכמויות שעולות על 10%. גם במוצר שנקרא "קציצות אמיתיות" יש 30%. "למה צריך כל כך הרבה מים בקציצות? הרי כל אחד מאיתנו מכין קציצות בבית יודע שלא צריך את זה", תוהה מאיר-צ'יזיק בקול רם ומגלה שהמוצר שאליו מוסיפים הכי הרבה מים הוא דווקא הפסטרמה. הסיבה היא שוב – זה זול, וזה מנפח את המוצר. "יש טענה שזה נועד בשביל ריכוך הבשר. זה שטויות וזה שייך לעבר, אבל הבעיה היא לא במים אלא בחומרים הנלווים למוצר כדי שיחזיקו את המים, וכאן נכנסים לעסק כל מני פוספטים שאנחנו לא צריכים להכניס לגוף שלנו ווודאי לא לגוף של ילדינו. הם מזיקים למערכת העיכול, ועוד יותר למערכת עיכול צעירה".

רבות דובר בשנים האחרונות על הסכנות שבצריכת בשר מעובד, אולם נראה כי התקנות בישראל מעדיפות להיטיב עם החברות היצרניות, יותר מאשר עם הצרכנים. לפי התקנות, בישראל מותר להוסיף למוצר בשר מעובד חלבון מן הצומח, תוספי מזון, עמילנים וסוכרים בשיעור שאינו עולה על 0.8%, אולם בכל הקשור במים התקן הנוכחי משנת 2006 אינו מגביל את כמות המים (בעבר הוגבלו המים גם עד 10%). "תוספי המזון מותרים להוספה ל״מוצרי בשר טחון״ אבל אינם מותרים להוספה ל״בשר טחון״", לשון התקן. כיום, ישראל היא בין המדינות הבודדות ב-OECD המאשרות הזרקת מים לבשר מעובד. למה בכלל להוסיף מים? "בעבר זה היה נהוג בזמנים שמחיר בשר הבקר היה מאד יקר", אומר טכנולוג מזון שביקש להישאר בעילום שם. "כך הכניסו פנימה מים בכמויות גדולות ואז מכרו לציבור כביכול הרבה בשר, אבל בפועל ניפחו אותו באמצעות מים, הקטינו לעצמם עלויות והגדילו רווחים".

בראיונות לתקשורת שמסרו בשנים האחרונות יצרנים בתחום הבשר ומוצריו הודו רבים מהם כי הזרקת מים בשיעור הנמוך מ-30% אינה כדאית כלכלית, בשל יוקר הציוד המשמש להחדרת המים והתוספים לבשר. עוד הוסיפו כי אחת הבעיות המרכזיות היא חוסר האפשרות לבדוק את כמות המים שהוספה לבשר בפועל. הסיבה לכך היא שלא ניתן למדוד את כמות המים שנוספה משום שהיצרנים מחדירים לבשר חלבון שסופח אליו את המים ובישראל אין דרך למדוד את העניין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו