בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום שבו ארומה פתחו סניף בשוק לוינסקי

במקום בו שכנה עד לא מזמן מזללת "טרגון", נפתח סניף פינתי של רשת הקפה הגנרית שמשקיף על רחובות שוק לוינסקי. האם זהו סופו של אחד השווקים האותנטיים בתל אביב?

58תגובות
קפה ארומה בשוק לוינסקי
מגד גוזני

ביום שישי האחרון נדהמתי לגלות כי ברחוב לוינסקי צץ לו, יש מאין, סניף חדש ונוצץ של, תחזיקו חזק, ארומה. באמצע השוק אולי הכי אותנטי בתל אביב (אחרי התקווה), כזה שהזמן באמת לא הצליח להשחית לחלוטין ובניגוד לכל הסיכויים, גם נחילי האנשים הנוהרים אליו בשנים האחרונות עוד לא הצליחו לקלקל, קם לו סניף של ארומה, הרשת הכה גנרית והכל ישראלית, זאת ששכפלה את הפורמט שלה בכל עיר וקרן רחוב בישראל.

במקום בו שכנה עד לא מזמן מזללת הפיתה בגריל "טרגון", נפתח סניף פינתי שמשקיף בגאון על הרחובות לוינסקי ומרחביה. כאילו כדי לא לבלוט מדי בנוף, שלא ירגישו שהוא ילד חוץ, עיצוב הסניף דווקא צנוע עם הרבה עץ פשוט ונקי. גם התפריט כמו מנסה להיטמע בנוף סביבו עם מנות שלא ראיתי בסניפים אחרים כמו בוקר דיינר של בייגל עם סלמון, גבינת שמנת, בצל ירוק וביצת עין ואפילו שקשוקה בבאגט.

כוונות טובות בצד, אבל הלב פשוט נחמץ. השלט האדום-שחור כל כך לא מתאים פה, בלב השכונה שהיא מדינת כל סוחריה, ערש של חנויות תבלינים קטנות, דוכני בורקס מצטיינים, בוטיק הגזוז הקטן הנהדר, שם בני רוקח מעבר לחלון גזוז עשבים ופירות מבושם טרגון ואגסים מבושלים, או כזה שופע שזיפים מתפקעים עסיס, פירות הדר וגרניום, במקום בו אף כוס איננה דומה לרעותה. אפילו חנויות הממתקים אוצרות פה הפתעות שקשה להשיג במקומות אחרים (חפשו למשל אחר שוקולד ריטר ספורט עם שקדים מלוחים מצופים דבש).

יש סיבה לחשש. פתיחה של רשתות כמו זו במקום כמו לוינסקי גוררת פעמים רבות תגובת שרשרת. כמו דומינו ראלי, רק הפוך. פתאום אני מפחדת שתוך כמה חדשים יפתחו פה עוד עסקים כאלה, לא קשורים, מציעים רק מוצרים גנריים, שעתוק מכאני שיש כמוהו עוד המון. בלי טיפה של מחשבה על הסביבה, בלי כבוד לחומרי הגלם או לטבחים שמבקשים להמציא את עצמם מחדש. שרשתות גדולות ישתלטו על המרחב הקטן ממילא הזה, יתפשו במתכוון פינות יקרות ערך שיכלו להתמלא במקומן בעוד יזם שטוף חזון, באמן קפה או אופה, בית קפה צמחוני מפתיע או דוכן נקניקיות בוטיק. יש לי דופק. 

קפה אטלס בשוק לוינסקי
תומר אפלבאום

ביום שישי בשעה 12 בצהריים הסניף החדש שומם בחיוורונו, אנשים לא נכנסים אליו, אלא לעמוד בתור לשירותים. הוא זר בנוף. לא מתאים. נכון, לפני כשנתיים נפתח ברחוב סניף של קופיקס, אבל קופיקס, שעל איכות מוצריה השונים עוד ניתן להתווכח, לפחות מציעה ערך מוסף מובהק מבחינה צרכנית. היא מציעה מוצרים שעד פתיחתה שילמנו עליהם בכיף פי שתיים וגם פי שלושה. אמנם מוצר הדגל שלה בעיניי, מיץ תפוזים סחוט טבעי בשישה שקלים נמכר במחיר הזה ממילא בדוכנים הסמוכים ובכל זאת, פתיחתה לא החרידה את השכונה ממנוחתה כמו הפתיחה הזו.

"אנחנו בעיקר מרגישים כמה זה לא שייך לכאן, כמה זה לא קשור", אומרים לי אחד מבעלי העסקים הסמוכים שמסרב להיחשף, "אני מאחל להם שיצליחו אבל אני לא חושב שהם מתאימים לפה וגם אנשים מבינים את זה. מי שמסתובב בלוינסקי לא מחפש לאכול ארומה. יש פה דברים הרבה יותר מעניינים, הרבה יותר כיפיים, בורקסים מעולים, סנדוויצ'ים מקוריים עם נקניקים וגבינות מרחבי העולם, בתי קפה ידידותיים עם אווירה מיוחדת. למה שתשבי בארומה לעזאזל כשאת באה לשוק לוינסקי? מעבר לזה, הם העלו בצורה משמעותית את שכר הדירה ואנחנו חוששים שזה יביא לאפקט של עליית מחירים כללית בדמי השכירות", הוא נאנח. "עסק ממוצע, שהחנות היא לא בבעלותו, כמו הרבה עסקים פה, משלם 12,000 שקל שכירות, הם משלמים 18,000 שקל, זה לא אכפת להם, כי הם מגלגלים את זה על הזכיין, אבל לעסקים פה מסביב זו יכולה להיות מכת מוות. נקווה מאוד שזו תהיה סנונית אחת ודי, שחלילה לא יהיה פה עכשיו מבול של סניפי רשתות. זה יהיה אסון ללוינסקי ולאזור השוק בכלל".

ואם אתם מגיעים לשוק: הנה חמש המלצות לארוחות באמצע היום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו