בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי 25 שנות פעילות: המסעדה אורנה ואלה סוגרת דלתות

בעלות המסעדה השינקינאית שהפכה לסמל ולמוסד - אורנה ואלה, הודיעו הערב כי המקום ייסגר במרץ הקרוב

38תגובות
בתמונה רואים מסעדה ריקה
תומר אפלבאום

אחרי סגירת קפה תמר, גם המעוז השינקינאי האחרון נופל, כשבעלות המסעדה "אורנה ואלה" הודיעו הערב (שני) כי בחודש מרץ הקרוב המקום ייסגר. לדבריהן ההחלטה נפלה בארוחת ערב השנה החדשה, "אחרי השנה הטובה ביותר שידע המקום מאז נפתח בשנת 1992", וכי זהו הזמן המושלם ליישם את מה שבושל באיטיות, על אש קטנה, כבר זמן מה: "זה הרגע לסגור".

לדברי אורנה אגמון ואלה שיין, הלוא הן "אורנה ואלה", כי בסוף חודש מרץ עתידה המסעדה לסגור את הדלתות אחרי 25 שנות פעילות שהפכו אותה מעוד מסעדה בתל אביב, לאחד הסמלים המובהקים של העיר ללא הפסקה בשנות ה-90 ובעיקר ל-"מדינת שינקין", שכרגע נמצאת במגמת הכחדה לאור סגירות נוספות שהתרחשו בסביבה בשנתיים האחרונות, בהן לא רק סגירת "קפה תמר", אלא גם בתי הקפה "קפה לונץ", "אחת העם", "קפה נח", ו"קפה נחמני". לאחרונה נסגר גם באצ'ו - בית הקפה התל אביבי, שהיה אף הוא מבתי הקפה השכונתיים התל אביביים המובהקים.

לביבות בטטה של אורנה ואלה
אסף עברון

הסיפור של אורנה ואלה מתחיל לפני כמעט 30 שנה. אז היו השתיים סטודנטיות למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ותפקדו כמלצריות במסעדת "זליג" של השף חני פרבר ז"ל. אורנה היתה הברמנית ואלה מלצרית. השתיים חלקו אהבה משותפת לבישול ואפייה, והיו אמונות על קינוחי המסעדה. מפה לשם, הן חליטו להקים עסק קטן לקינוחים בדירתן. אחרי תהליך ארוך של ניסוי וטעיה בו בעיקר בישלו ולוו כסף החלו הקינוחים לצבור תאוצה ולהימכר במסעדות רבות שבלטו באותה התקופה בהן "ביג מאמא". עם סגירת "זליג" גם נפלה ההחלטה לפתוח בית קפה קטן בשינקין.

בשנת 1992, יצא בית הקפה לדרך בדמות חדרון עם שבעה שולחנות ובר עץ. הרעיון היה פשוט: מקום לצעירים בסוף יום עבודתם שירצו לשבת על קפה ומשהו קטן לאכול ליד. המוטו: לייצר בהכל בעצמן, מככרות הלחם, דרך הקרואסונים ועד הגלידות והעוגות. בהמשך התרחב התפריט ועמו הבועה השינקינאית, ונולדו מנות איקוניות, בראשן - לביבות הבטטה המפורסמות שלהן. מנה נוספת היתה "סלט הכל" וכמובן עוגות הגבינה ופאי הלימון. אט אט הלך המקום וצבר תאוצה והתורים התארכו בהתאם. המסעדה כבר נאלצה להתרחב לחנויות הסמוכות. מוטו נוסף שסימל את המקום הוא בחירתן של השתיים להעסיק בתפקיד המלצרים רק גברים.

במהלך השנים ניסו השתיים להתרחב ופתחו את מזנון "מלכות הפלאפל" שבשיאו מנה כמה סניפים בתל אביב ובהרצליה. ב-2006, הוציאו לאור את ספר המתכונים שתיעד את מנות המקום ובמהרה הוא נהפך לרב-מכר ולאחד מספרי הבישול המוערכים והטובים בישראל.

מאורנה ואלה נמסר: "תחושת המלאות וההישג שהגיעה לשיאה בשנת 2017, פגשה את ההודעה על השיפוץ הצפוי של הבניין ברחוב שינקין 33 שבו קם הקפה ובו שוכנת מאז מסעדת "אורנה ואלה" כמו סימן משמיים. זה הזמן: ההחלטה להיפרד מהבית כשהוא שוקק חיים וריחות התקבלה בהתרגשות, מתוך תחושת סיפוק וגאווה, ובסוף חודש מרץ 2017 ייסגר מפעל החיים, שיעבוד עד לרגע הסגירה ועד אחרון הסועדים שייצא מחייך אל הרחוב".

זה מה שחשב מבקר האוכל של הארץ שגיא כהן בביקורו האחרון שם בשנה שעברה.

הביקורת הראשונה של דניאל רוגוב על אורנה ואלה משנת 1993:

ביקורת דניאל רוגוב


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו