בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרמה בבלגיה: בגלל שינויי האקלים הצ'יפס מתקצר

בשורות רעות מבלגיה יצואנית מספר 1 בעולם לצ'יפס: עקב ירידה מתמשכת בכמות המשקעים באזור, תפוחי האדמה קטנים יותר. המשמעות: השנה כולנו נאכל צ'יפס קצרים יותר

5תגובות
הצ'יפס מתקצר
FABRIZIO BENSCH/רויטרס

אולי כעת תשתכנע חבורת טראמפ, שלא מדובר בהמצאה של מדענים רעבים לתקציבי מחקר - וכי שינויי האקלים המתחוללים הם עובדה מוגמרת. עובדה, הצ'יפס הבלגי המיתולוגי עומד להתקצר השנה, בגלל ירידה קבועה בכמות המשקעים באזור בחמש העונות האחרונות - ומצד שני התחממות המביאה אידוי מוגבר של הלחות באדמת השדות.

זאת יש לדעת, הבלגים מגדלים בכל שנה בממוצע 3.5 מיליון טון תפוחי אדמה, כאשר החשובים שבהם מהבחינה הקולינרית-לאומית הם מהזן המכונה בינצ'ה (Bintje) - זן שפותח בהולנד לפני יותר ממאה שנה - ואין מתאים ממנו להכנת צ'יפס על פי המתכון המקומי שהוציא לו שם ברחבי העולם.

400 אלף דונם משדות תפוחי האדמה מוקדשים לגידול הבינצ'ה, מהם ייעשו בהמשך יותר ממיליון טון של צ'יפס קפואים ששולחת בלגיה לעולם (היצואנית מספר 1 בתחום) בכל שנה - ובעיקר את אלפי קלחות השמן הגדולות בדוכני הצ'יפס הפזורים במדינה. "פריטרי" (friterie) בצרפתית, או "פריטקוט" בפלמית (frietkot), הם המקומות שכל החולפים בסמוך אליהם בערי הממלכה או בכפריה הכי נדחים - ניחוח הטיגון מושך אותם יותר ממה שמסוגלת למשוך שירת הסירנות.

תפוחי אדמה מטוגנים לצ'יפס בבלגיה
FABRIZIO BENSCH/רויטרס

זה גם עניין היסטורי. במאה ה-16 היו פלכי בלגיה של היום חלק מהאימפריה הספרדית ששלטה באזורים נרחבים של העולם החדש אשר מעבר לאוקיאנוס. אך טבעי הוא, שחלק נכבד מהתגליות הקולינריות מהאמריקות עשה דרכו ונכנס לאירופה דרך הנמל הגדול של אנטוורפן. פולי קקאו, למשל, אשר יצרו בסיס לתעשיית השוקולד הבלגית, וגם תפוחי אדמה. מסמכי נמל עתיקים מזכירים משלוח תפוחי אדמה ראשון שהגיע בספינה לאנטוורפן כבר בשנת 1567. לא פלא שה"פריטקוט" הראשון בבלגיה הוקם גם הוא באנטוורפן, באמצע המאה ה-19.

כל זאת מסייע להבין את נימת הדאגה הכנה הנשמעת בדבריהם של ראשי הענף בבלגיה בימים אלה. מתאם הפעולות של סקציית מגדלי תפוחי האדמה בוואלוניה, פייר לברן, אמר השבוע לתקשורת (הסיפור עושה כותרות כמובן), כי "אנחנו מוצאים את עצמנו מתקרבים למצב בו הירידה בתפוקה היא ברמה של לפחות 25% בהשוואה לממוצע השנים האחרונות. אדמות הגידול יבשות מאוד. מה שהופך את עבודת החקלאים לקשה יותר. והבעיה היא בין לאומית, דיווחים דומים מגיעים אלינו גם מחקלאי תפוחי האדמה בהולנד, בגרמניה, בצרפת ובבריטניה".

וכאן מגיעה הבשורה הכואבת: "כולנו נאכל השנה צ'יפס קצרים יותר…", אומר לברן ומסביר, "כיוון שקוטר תפוחי האדמה יהיה קטן יותר, הצ'יפס יהיו קטנים יותר. בימים כתיקונם, על מנת לקבל צ'יפס באורך הרצוי, אנחנו מגדלים פקעות לקוטר של 50 מילימטר. ואז, מקבלים צ'יפס באורך של 8 עד 9 סנטימטרים בממוצע. אולם תפוחי האדמה השנה לא יגיעו לממדים האלה, הם יהיו קצרים בערך ב-25%". כואב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו