בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תקופת השלטון הממושכת של תפוחי רד דלישס עומדת להסתיים

העולם שייך למתוקים? רד דלישס, התפוח בעל הטעם העדין והמרקם הקמחי, עומד לאבד את הבכורה לטובת המתחרה הפריך והמתוק יותר - תפוח הגאלה

9תגובות
Honeycrisp
Shutterstock.com

לאחר יותר מחצי מאה שבה היה התפוח החביב ביותר על בעלי המטעים בעולם, הרד דלישס (Red Delicious) עומד לאבד את הבכורה למתחרה צעיר, עסיסי ומתוק: הגאלה. כך עולה מתחזית הייצור לשנת 2018, שפירסמה קבוצת הסחר התאחדות התפוחים בארה"ב (U.S. Apple Association).

"זוהי תחילת הסוף", אמר טום ברפורד, היסטוריון של תפוחים, יועץ לבעלי מטעים בארצות הברית ומבקר מושבע של הרד דלישס. "איך אפשר לשווק תפוח חסר טעם, אחרי שהצרכנים טעמו כל כך הרבה תפוחים טעימים?"

למרות הדעה הקדומה שלו, יש משהו בדבריו של ברפורד. את נפילתו של הרד דלישס בעל הטעם העדין והמרקם הקמחי לא פעם אפשר לייחס לשינוי בהעדפות הצרכנים, המעדיפים תפוחים פריכים ומתוקים יותר.

"התעשייה מתאימה את עצמה לדרישות הצרכנים", אמר מרק סיטין (Mark Seetin), מנהל תחום התעשייה בהתאחדות התפוחים. בניגוד לברפורד, סיטין אינו כה נחרץ בנוגע לעתיד הקודר שצפוי לרד דלישס.

הרד דלישס, על פי התחזיות, יישאר זן התפוח השני מבחינת הפופולריות שלו בקרב המגדלים. כך טוענת ההתאחדות, שבה חברים כ-7,500 מגדלי תפוחים. במקום השלישי יהיה הזן גראני סמית ואחריו תפוחי פוג'י והכוח העולה האני-קריספ, שעשוי לעלות למקום השלישי ב-2020, 30 שנה בלבד לאחר שנכנס לשוק, טוענת קבוצת הסחר.

Red delicious
Shutterstock.com

בארצות הברית יש זני תפוחים מקומיים, אבל רוב הזנים הגדלים בה היום הם צאצאים של זנים שיובאו מאירופה לפני מאות שנים. כך כותב ברפורד בספרו "התפוחים של צפון אמריקה" ("Apples of North America"). משפחתו מתפרנסת מגידול תפוחים מאז תחילת המאה ה-18.

לתפוחים היה תפקיד משמעותי בארצות הברית בתקופה הקולוניאלית. באותה תקופה הם שימשו לא רק כמזון, אלא גם להכנת סיידר שהיה חלופה למים שלא היו ראויים לשתייה. "תפוחים היו בין הגידולים הראשונים ששתלו המתיישבים בארצות הברית", אמרה אריקה יאניק (Erika Janik), מחברת הספר "תפוח: היסטוריה גלובלית" ("Apple: A Global History") ומפיקה של פודקאסטים ברדיו הציבורי בניו המפשייר. לדבריה, לכל מתיישב היה עץ תפוח בחצרו הפרטית.

אבל הרד דלישס הפך לזן פופולרי באיחור. הוא התגלה בסוף המאה ה-19 על ידי ג'סי היאט (Jesse Hiatt), איכר מאיווה שלפי כמה מקורות איפשר לרד דלישס לצמוח בשטח שלו בעל כורחו, אחרי כמה ניסיונות כושלים לעקור את העץ.

בתחילת העשור האחרון של המאה החליט היאט להביא את הפרי, שנקרא בפיו הוקאיי, לתחרות תפוחים. הוא זכה בתחרות והסכם למכור את הזכויות על הזן לחברה שניהלה את התחרות, משתלת האחים סטארק (Stark Bro’s Nursery) במיזורי. כך כותב ברפורד בספרו.

האחים סטארק, שהמשתלה שלהם פעילה עד היום, החליטו לקרוא לתפוח דלישס. מאוחר יותר הוחלף שמו לרד דלישס, כדי להבחין בינו לבין התפוח בעל הגוון הצהוב ממערב וירג'יניה, שהם החלו למכור תחת השם גולדן דלישס.

הרד דלישס היה פופולרי במשך כמה עשורים, אבל נסק למעמדו כתפוח הנמכר ביותר באמריקה באמצע המאה ה-20. צורתו המאורכת והבסיס המחומש שלו הפכו אותו לסמל אמריקאי, נכתב בספר "תפוחים בעלי טבע לא שגרתי" ("Apples of Uncommon Character") מאת רואן ג'ייקובסן (Rowan Jacobsen). ואז הדברים התחילו להשתנות.

"עזבנו את החווה", אמר ג'ייקובסן. "יותר ויותר אנשים הפכו לתושבי ערים ורשתות לאומיות של סופרמרקטים התחילו לצמוח. כבר לא אכלת את התפוחים שגידלת בעצמך ואפילו לא אכלת תפוחים שגדלו באזור".

כדי לעמוד בציפיות של הצרכנים, שקישרו את הצבע האדום עם בשלות, מגדלי תפוחים וסופרמרקטים ייצרו ומכור תפוחים אדומים יותר מתמיד. אבל הצבע והמראה באו על חשבון הטעם. "התחלנו לאכול עם העיניים ולא עם הפה", אמר ברפורד.

בעשורים האחרונים המגמה התחילה להתהפך. צרכנים התחילו לשים לב לאותנטיות, למגוון ולאיכות של מוצרים כמו קפה, עגבניות, בירה וגם תפוחים, כמובן.

Honeycrisp - דלג
Honeycrisp

כך עלתה במהירות הפופולריות של תפוחי האני-קריספ, שפותחו באוניברסיטת מינסוטה ונכנסו לשוק ב-1991, במידה רבה הודות לפריכותם ולטעמם המתוק.

שינוי המגמה אינו פוסח גם על המגדלים. הביקוש לעצי רד דלישס חדשים צונח ולפי התאחדות התפוחים יש עודף בתפוחים שעצים אלה מניבים.

אבל לדברי סיטין, אי אפשר לבטל לחלוטין את הרד דלישס. פירות מזן זה הם עדיין כמחצית מהתפוחים שארה"ב מייצאת והם פופולריים מאוד במדינות אחרות, כמו הודו. "הם יגיעו לשיווי משקל", אמר סיטין. "אני חושש מאוד שהם לא ייעלמו כך סתם מהנוף".

כתבה: נירז צ'וקשו, לכתבה המלאה בניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו