אחרי שנתיים: גם המעדנייה האיטלקית סטמפה נסגרת

זה כבר לא גל סגירות, אלא משבר של ממש. גם מעדנייה היוקרה האיטלקית "סטמפה" בתל אביב, נסגרת. הבעלים: "נמאס להילחם בטחנות רוח, עייפנו"

ליבי שפרלינג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
-
"סטמפה". חלק ממיני-גל עירוני של מעדניותצילום: ערן לאור
ליבי שפרלינג

זה כבר הפך כאן לשגרה. מדי כמה ימים אנחנו מבשרים פה בעצב על סגירה נוספת של עוד בית אוכל שנאסף אל אבותיו. לאחרונה, התדירות של זה הולכת וגוברת וכבר אין ספק שמדובר פה ביותר ממשבר. ביום שבת האחרון הגיע תורה של אחת המעדניות המוערכות והאהובות בתל אביב - סטמפה שהודיעה על סגירת דלתות בסוף החודש.

"תם ולא נשלם", נכתב בעמוד הפייסבוק של המעדנייה האיטלקית וביום שישי האחרון לחודש נובמבר (ה-30) סטמפה תסגור שעריה בפעם האחרונה ותעבור לעולם שכולו טוב. "אנו רוצים להודות ללקוחותינו הרבים על האמון והאהבה ולהתנצל בפניהם על הסגירה", כתבו בעליה בכאב והזמינו את קהל לקוחותיהם למסיבת הסגירה שתתקיים ביום הפעילות האחרון.

-
פיאדינה "טרטופו" ב"סטמפה". כל מה שאתה רוצה מכריך במעדנייהצילום: ערן לאור

סטמפה נפתחה במאי 2016 בבית העיתונאים שברחוב קפלן בתל אביב. האבות המייסדים שלה היו האחים המסעדן אלעד חן (שבעברו, בין היתר, ניהול במסעדות בינדלה וצפרה) וכן איש האלכוהול דניאל חן כשלצידם שף יובל ליטמנוביץ'. כבר מבראשית היא בלטה בנוף המקומי עם מינימליזם מהודק למדי, שהציע חומרי גלם משובחים במחירים נעימים. כך למשל, הופיעו בוויטרינה נקניקים בייצור עצמי, גבינות מיובאות ומקומיות, בלנדים מיוחדים של שמן זית, קפה משובח, יינות ורטבים. האג'נדה התמקדה ביצרנים קטנים ואיכותיים מישראל ומאיטליה ועם הזמן הוצעו פה כריכים איטלקיים נהדרים (נזכור אתכם תמיד ברוסט בקר ופיאדינה טרטופו), ולעת ערב הוגשו פה משקאות כמו לימונצ'לו, צ'ינאר, קמפרי או אפרול לאפריטיף נינוח וכמובן יינות מארץ המגף. הגם שהיא הייתה בועה קטנה של איכות איטלקית בלב תל אביב, סטמפה לא שרדה את המצב הקשה בשוק המסעדנות המקומי.

"נדמה שאין צורך להכביר מילים על מצבם הקשה של העסקים הקטנים בישראל בכלל ושל הללו בתחום האוכל בפרט בימים אלו", אומר אלעד חן, מבעלי המקום, על הנסיבות שהביאו לסגירה. "הסיבה האמיתית לסגירה היא שמאוד קשה לעשות בישראל אוכל ובמיוחד אם זה אוכל שמבוסס על חומרי גלם איכותיים ולא מבקש להתפשר. מתח הרווחים הוא כל כך נמוך שכל דבר הכי קטן שקורה, אם זה חג או מועד, יום בלתי צפוי, מתוכנן או לא מתוכנן, משפיע על שורת הרווח וגורם לך לבעיה. אנחנו מלכתחילה בחרנו במודל רזה במיוחד, כאשר אחי ואני העובדים היחידים בעסק למעשה, בנוסף לעובדת שכירה אחת, אין שוטפי כלים, טבחים ועובדים אחרים. למרות כל זאת, ולמרות ימי עבודה של 14-16 שעות, ידע ונסיון, היכולת ללכת לישון בשקט היא פשוט בלתי אפשרית. זה לא שרצינו להיות מיליונרים, אבל השקענו בעסק המון והעדפנו לסגור מאשר ללכת לישון כל לילה בחשש. סטמפה עבדה ועבדה יפה, היא אירחה מדי יום 250 לקוחות והייתה מלאה אבל זו לא ערובה להצלחה. אני מצטער בעיקר בשביל הלקוחות הקבועים שלנו שהרגישו כאן בבית, נכנסו חופשי מאחורי הבר, אני עצוב בשבילם כי אני זוכר כמה זה מבאס כלקוח שמקום אהוב נעלם מהנוף. בסופו של יום פשוט עייפנו ונמאס לנו להילחם בטחנות רוח. בישלנו את זה הרבה זמן כי ההחלטה לסגור עסק היא תמיד החלטה קשה, אבל הבנו שפשוט אין טעם להמשיך".

מילותיו של חן מתווספות לדברים הנוקבים שפרסמנו כאן רק בשבוע שעבר, בהם מסעדן תל אביבי הסביר למה כל כך יקר פה ומדוע נראה בקרוב יותר ויותר מסעדות שנסגרות. סגירתה של סטמפה באה אחרי שבשבוע שעבר מסעדת "בליני" הודיעה על סיום פעילותה אחרי 24 שנים בנוה צדק וכן מוסד ההמבורגרים מראשון לציון - "מיטבול", אחרי 14 שנות פעילות והמסעדה היפנית המוערכת "שיראטויה" אחרי שנת פעילות אחת.

וזה מה שחשב מבקר האוכל שלנו ערן לאור על סטמפה

ליבי שפרלינג

כתבת אוכל, אלכוהול ומשקאות במדור האוכל של אתר "הארץ"

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ