בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רגע לפני סיכום השנה שוב גל סגירת מסעדות

המסעדה האיטלקית הוותיקה בתל אביב והקונדיטוריה ששמה את יקנעם על המפה: גל סגירות מכה שוב בארץ. המסעדנים: "אנחנו חיים בעידן שאי אפשר לעשות בו מסעדות יותר"

26תגובות
מסעדת טרטוריה
מגד גוזני

רגע לפני ששנת 2018 מסתיימת, עת חשבנו שהיא הגרועה בשנות המסעדנות הישראלית וכי כל הסגירות כולן כבר ציערו אותנו והעציבו לשנה זו, התבשרנו ברגע האחרון כי גל נוסף של סגירת דלתות לפנינו. ושוב, למי שחשב שמדובר בשנה סטנדרטית בה כשם שנפתחות מסעדות, כך נסגרות - מן הראוי שיחזור ויקרא את הטקסט הזה. הנה כמה מהמקומותהבולטים שהודיעו על סגירה בשבועיים האחרונים:

טרטוריה – תשעה חדשים בלבד אחרי שנפתחה, נסגרה לפני שבועיים הטרטוריה בכיכר דיזנגוף. על פתיחתה כתבנו כאן ויאמר לזכותה כי ניסתה להביא לאזור בשורה של ממש. עם אוכל איטלקי פשוט ומוצלח, ראשונות באזור ה- 40 שקלים, עיקריות נדיבות החל מ- 50 שקלים ומנות ילדים ב- 13 שקלים, ממש לא ברור איך זה שאפילו מקום כמו הטרטוריה נאלץ לסגור דלתות. "אנחנו חיים בעידן שאי אפשר לעשות בו מסעדות יותר. המקום הזה עבד ועבד יפה, היה מלא ואין לי שום תלונה כלפי הטראפיק במקום או כלפי הממוצע לסועד ועדיין אי אפשר להרוויח פה. מה אני מדבר על להרוויח? אי אפשר שלא להפסיד. העלויות הן מטורפות, אם זה משכורות, פרודוקטים, שכירויות, היטלים, הדברים האלה גומרים אותך ולא משאירים אוויר לנשימה", כך אומר בזעם דן גולדשמידט, מבעלי המקום, ושופך אור על הנסיבות שהביאו לסגירה.

פיצה
מגד גוזני

החדשות הטובות הן שעל חורבותיה של הטרטוריה נפתח לפני כמה ימים הג'ניה, בר עם אוכל שקרוי על שמה של ג'ניה אוורבוך, אדריכלית שידועה גם בזכות התכנון של כיכר דינזגוף הסמוך. "ג'ניה זה בר אוכל, עם תפריט יותר מצומצם משל מסעדה רגילה", אומר גולדשמיט, "אבל עדיין אוכל מוקפד וטעים, עם מנות כמו קלמארי עם קרם גזר, שרימפס בחלב קוקוס וציר סרטנים, צ'וריסוס עבודת יד, פיצה והמבורגר". 

למה בעצם שזה יהיה אחרת?

"כי עשינו הכל כדי לשנות את המאזן ולהגדיל את מתח הרווחים וזה הכיוון שאליו ילכו לא מעט מקומות. צימצמנו את התפריט והעלינו את האיכות. אם קודם היו בתפריט בין 25-30 מנות היום יש בקושי 20 ואנחנו לא מגיעים לשם אפילו. זה מוזיל באופן משמעותי עלויות של תפעול מטבח, פחת ורכישת חומרי גלם כך שעלות התפעול ועלות המנות הרבה יותר נמוכה. הכנסנו שולחנות בר גבוהים, מה שהוסיף עוד מקומות ישיבה. הכנסנו הרבה אלכוהול וברור שבתחום הזה לא צריך הרבה כוח עבודה וזה מוזיל עלויות. בכלל, אני חושב שזה משתלב עם כך שדיזנגוף, בסופו של יום, הוא רחוב של ברים וזה לא מקרי שאין בו מסעדות. זה לא רוטשילד".

אוסטריה די פיורלה – האיטלקייה הביתית מבן יהודה נחשבת לסודם השמור של חובבי אוכל תל אביביים ולא רק שלהם. במרוצת השנים פקדו את המסעדה שבולטת על הרחוב בצבעי אדום, לבן וירוק, אנשים מכל רחבי הארץ, שמתגעגעים לאוכל בדיוק כמו שאכלו באיטליה.

המסעדה נפתחה לפני כ-34 שנים על ידי פיורלה שעלתה מרומא והביאה עמה מתכונים מסורתיים, גם כאלו הקרובים למטבח היהודי שפעם בעיר. חבר אליה בנה פבריציו ויחד הם הפעילו את אחד המקומות האותנטיים לחובבי הפחמימות במשך שנים. פיורלה הגיעה לגיל פרישה ונדמה שבנה אינו מוכן להמשיך להיאבק עוד בשדה הקרב הרוחש של המסעדנות החדשה, כזאת שמעמיסים אל מולה הרים וגבעות של קשיים, גזירות והיטלים המונחתים מדי תקופה כהינף סכין קצבים חדה. במהלך הדרך הפכה המסעדה לכשרה על מנת לנסות לשרוד, אולם גם זה לא עזר. החדשות הטובות הן שהמסעדה תיסגר רק בסוף החודש ושיש לכם עוד כמה ימים ליהנות ממנות כמו חצילים עם רוטב עגבניות, פרמז'ן ומוצרלה בתנור, ארטישוק בנוסח יהודי רומא, פטוצ'יני טרי עם חמאה ובוטרגה, פטוצ'יני עם ארבע גבינות, עגבניות וודקה, פסטה בנוסח פבריציו עם דג מעושן ורוטב חריף של שמנת ועגבניות, ריזוטו פורצ'יני, פטוצ'יני לימון ושמנת מתוקה ועוד.

מיסטר אנד מיסיס לי – המסעדה האסיאתית של שף שאול בן אדרת נפתחה לפני כארבע שנים וכבשה בסערה את מתחם ג'י המנומנם בצפון תל אביב. בתוך מרכז קניות קטן ומנותק מן העיר, תרתי משמע, התמקמו מאז הפתיחה סניף קפה הומה של רביבה וסיליה, סניף של קפה בראון עם גלידרייה צמודה בשם "פעם שלישית", פיצרייה של רביבה וסיליה וכמובן מסעדת הדגל של בן אדרת, ודאי לאחר סגירתה של קימל המיתולוגית, היא מסעדת 'התרנגול הכחול'.

ירון ברנר

עם פתיחתה של מיסטר אנד מיסיס לי, סיפר בן אדרת שאת ההשראה לפתיחתה שאב עת ערך טיול בטוקיו, שם ברובע סואן, נתקל בפנינה קטנה שאכל בה אוכל חלומי, אותו הגישו לו בני זוג קשישים, הם מיסטר אנד מיסיס לי. המסעדה שפתח הייתה גרנדיוזית בהרבה מהסיפור הקטן ובלט בה עיצוב מוגזם בצבעי כתום וורוד, בר עגול מרהיב במרכז החלל ובעיקר מרפסת ענק שטופת צמחיה, שהעמיקה עוד את האסקפיזם. בראשית דרכה, הוגש בה סושי מהטובים בעיר, עליו היה אמון שף אלכס ניקולסקי מאשקלון אלא שניקולסקי הצעיר עזב אחרי פרק זמן קצר ופס הסושי המצטיין צנח בעקבות עזיבה זו.

עד סגירתה לאחר הסילבסטר, תוכלו ליהנות מפה מארוחת טעימות ומתפריט סאקה וקוקטיילים ומנות כמו פופקורן טופו בצ'ילי וחלב קוקוס, כבד אווז ואונגי בגלייז טריאקי, מרק לקסה חריף עם כיסון שרימפס, ספריבס טלה בברביקיו מעושן תאילנדי עם סלט סום טאם ואורז שום, רול שרימפס טמפורה, רול סקאלופ ועוד כוכבים.

ארוחת בוקר בקונדיטוריית ממבו
רותם מימון

ממבו – בצער רב התבשרנו השבוע גם על סגירתה של קונדיטוריית ממבו הצפונית. הקונדיטוריה הקטנה שבפעלה גם כבית קפה על אם הדרך בצומת יקנעם, הצליחה להחזיק את הראש מעל המים משך למעלה מ- 17 שנים, כשבני הזוג ברוך וזיוה דבח מייצרים את כל העוגות, העוגיות וקינוחי הויטרינה בעבודת יד. ממבו הצטיינה בקינוחים שמנים ויצירתיים וכיכבה לא אחת כמובילת קטגוריית הזוכות של עוגות הגבינה המצטיינות לשבועות או נסיכת סופגניות חנוכה. בימי חול הוגש בה תפריט חלבי שנותר בו תום של ימים עברו ולא ביקש ליישר קו עם מגמות הקולינריות התל אביביות. בסטטוס פרידה שכתב בעליה בפייסבוק הוא ציין כי "17 שנים שממבו הפכה להיות מוסד מוכר, ותיק, כזה שאורחים מכל הארץ ראו בו מקום איכותי ששווה לעצור בו כשעוברים ביקנעם. הקמתי את ממבו על מנת להביא ליקנעם קונדיטוריה אחרת, איכותית, אירופאית ועכשיו לאחר תקופה ארוכה אפנה לדרך חדשה". במקומה של ממבו, עמלים בני הזוג על פתיחת מפעל שיאפשר לייצר את התוצרת המקומית שלהם בקנה מידה גדול יותר וכן להוציא מהחלל החדש גם אוכל ומתוקים לאירועים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו