איתן לשם
מסעדת אל רידא מבחוץ
מסעדת אל רידא
איתן לשם

מסעדת "אל רידא" בנצרת, ממוקמת מול כנסיית הבשורה ומאפשרת לאורחיה להתרווח על מרפסת אימתנית ויפהפיה, היא אחת מהסנוניות שמבשרות את תור הזהב הקולינרי של נצרת. מאז שנפתחה, נצרת נהפכה לבון טון של תיירים ישראליים, נוהרים אליה כדי לטעום את אחת מסצנות המזון המסעירות בארץ. "אל רידא" תמיד נשארה תמירה מכולם, כשהציעה אוכל מקורי ומסעיר, לצד מסורת עתיקה של בישול וטיפול בבשר.

השבוע עלתה המסעדה שוב לכותרות, הפעם דווקא בהקשר שלילי, עת נכתב כי על עובדי המקום נאסר לדבר בעברית. לכל פנייה בעברית הם מגיבים בערבית ובאנגלית בלבד, כך על פי הוראת מנהל המקום. זהו המצב במסעדה כבר מספר שנים, כך יודע כל חובב אוכל מושבע שביקר בעיר להעיד, ויש שתולים את ההחלטה לאו דווקא בלאומניות הגוברת או בפאן-ערביות של בעל המקום אלא בצירוף נסיבות מכמיר לב.

"דאהר זידאני הוא אינטלקטואל מבריק", מספר לנו מומחה קולינרי שמבקש להישאר בעילום שם מאחר ואת לחם חוקו הוא מרוויח גם ממסעדות באזור, "אבל בשנים האחרונות אפשר לראות אצלו דעיכה מסוימת". המומחה, שמכיר את המסעדה שנים רבות, מפליג בשבחים על רמתה ("הכל נעשה ביד אמן נדירה") כולל התפעלות מתפריט היין העשיר והמיוחד ("לא סתמי כמו במקומות אחרים"), אך הוא גם מזהה מצוקה מסוימת אצל האיש, שהוא נצר ישיר למושל הגליל האגדי דאהר אל-עומר, כך הוא יודע לספר.

מסעדת אל רידא
מסעדת אל רידאצילום: ג'יני - אנצ'ו גוש

"אנשים שהולכים רק בדרך שלהם – או שהם מצליחים לסלול אותה, או שההר נופל להם על הראש", הוא טוען, "זה בערך מה שאנחנו רואים עכשיו. פעם הוא היה פותח מהצהריים, לאט לאט זה הפתיחה התארכה לשלוש אחר הצהריים ועכשיו זה כבר מחמש וצפונה אל תוך הערב. הוא נתקל בקשיים אישיים ועסקיים וההקצנה שלו מתבטאת במספר דרכים – ההגדרה של המקום ככזה שניתן לעשן בכולו, לדוגמה. כששאלתי אותו על ההחלטה הזו, לא לדבר עברית, פניו נותרו חתומות כאילו הוא נושא איזה סוד כמוס. לא הצלחתי לפענח את מניעיו ואני יכול רק להצטער על ההחלטה. יחד עם זאת, מדובר במסעדה מצוינת של איש משכיל ואף מבריק, שהיה נשוי ליהודייה, כך שלא צריך למהר ולשפוט".

איש מבריק הוא לא בהכרח איש עסקים מבריק 

המבקרים המקומיים והגולשים הישראליים לא נשארו חייבים והביקורות החלו זורמות, כשמירב המאמצים מנותבים לזירת הדירוגים ברשת. סקירה של ביקורת המסעדה בגוּגל מעלה כי כשליש מהביקורות אודותיה נכתבו ביממה האחרונה, "פרי" של גולשים זועמים שהחליטו להשיב מלחמה. "אנטי ישראלים בעליל, מצהירים שאין להם קשר לישראלים והם פלשתינים. אוכל ממש בינוני ומטה, השירות מתחת לכל ביקורת, יש מקומות טובים בנצרת, ממליץ לא להגיע לשם", נכתב באחת הסקירות. את ההבדלים בין המדרגים היום למדרגים הרגילים ניתן לראות בציון שהעניקו למסעדה; כוכב אחד העניקו המדרגים הכועסים מול ארבעה-חמישה כוכבים שהעניקו לקוחות 'אמיתיים'.

דירוגים של כוכב אחד בגוגל מהיממה האחרונה
הדירוגים לא איחרו (מדי) להגיע

חלק מהביקורות הוסרו לבקשת המסעדה, אבל הדירוג שלה כבר צנח בגוגל ל-3.5 בלבד. גם בדף הפייסבוק של המקום החלו רבים ללחוץ על כפתור ה"לא ממליץ" והורידו את הדירוג של המסעדה ברשת החברתית אל הרמה הנמוכה ביותר – 1.0.

תגובות על מסעדת אל רידא בפייסבוק
"בעל בית קיצוני, מסעדה שאסור לדבר בה עברית. לאן הגענו", גם בפייסבוק המגיבים לא נשארו אדישים

שוחחנו עם יסמין, שביקרה במסעדה בשנה החולפת ונתקלה בסירוב העיקש של אנשי הצוות לדבר עמה בעברית. "האמת שזו מסעדה שאני מאוד נהנית בה", היא מבהירה מיד, "אבל אם להודות על האמת, גם אני הרגשתי קצת לא בנוח כשענו לשאלותיי רק באנגלית". יסמין ממשיכה לנסות ולהבין את המניעים של בעלי המקום, "אולי בגלל התחושה שיש איזו עננה ברקע, כאילו יש אלמנט מתריס בבחירה שהיא – אגב - מקובלת בעיניי ואני מכבדת אותה, אבל עדיין - יש משהו בבחירה שיוצר אי נוחות בשהות במקום. בקיצור, החוויה שם היא אמביוולנטית אבל קצת כמו המציאות, שהיא מורכבת, גם במסעדה לא אני לא מחפשת חוויה שהיא שחור או לבן".

בשיחה עם המסעדה עצמה, נתקלנו במלצר חביב שענה על כל השאלות באנגלית. עת הוא נשאל מדוע הוא משיב רק באנגלית, הוא הסביר כי אלה נהלי המקום, על פי בקשת המנהל. אנחנו דיברנו איתו בעברית כרגיל, אך למרות שהוא מבין את השפה, המלצר ענה לנו בשפת המקום. החוויה האישית הייתה מעט מוזרה, כמו של ילד שמבוגרים לא מוכנים לדבר בשפתו. שניות אחרי ניתוק הטלפון רק שאלה אחת הדהדה בראש, בעברית כמובן, "ואם הוא היה מדבר איתי ערבית, האם הייתי מבין אותו?". מובן שלא, ואם זו התחושה שזידאני חש מדי יום ומבקש להעביר פה, אז הצלחתו היא לא רק קולינרית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ