JTA
כנען ליפשיץ
אמסטרדם
קנאברד עשוי מ-15% קנאביס
קנאברד עשוי מ-15% קנאביס צילום: באדיבות שארלי לווי
JTA
כנען ליפשיץ
אמסטרדם

מוצרי מזון מלאים בקנאביס מציצים מכל מדף בחנויות בהולנד, המדינה שבה החומר חוקי בפועל כבר שנים ארוכות. משלגונים וסוכריות על מקל ועד שוקולד המכיל קנאביס, הכול זמין וקל להשגה באמסטרדם. אבל אל תצפו למצוא שם איזו פרוסה נחמדה של לחם כדי להכין כריך לארוחת צהריים. לשם כך תצטרכו לקפוץ לבלגיה השכנה, שם אופה יהודי ותיק ישיק בקרוב את קו הייצור המסחרי הראשון באירופה של לחם קנאביס.

לחם הקנאביס, המכונה קַנַאבּרֶד, יימכר בשלב הראשון בסופרמרקטים של רשת Carrefour בבריסל ובשתי ערים בלגיות נוספות לקראת סוף נובמבר, כך דיווח אתר החדשות Vice Belgium. מי שלא יכול להמתין עד אז יוכל למצוא את הלחם העגול, שעליו מוטבע עלה קנאביס גדול, ברשת מאפיות לווי (Lowy) בבריסל.

שארלי לווי, הבעלים של הרשת והיזם שעומד מאחורי לחם הקנאביס, אמר כי למרות שכ-15% מן הבצק בקנאברד עשוי מזרעי קנאביס, אכילת הלחם אינה גורמת לתופעות המוכרות משימוש במריחואנה. רמת ה-THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, בלחם היא נמוכה ולכן גם מותר למכור אותו בלי הגבלות בבלגיה, שם חוקי המריחואנה מחמירים יותר. לווי מתפאר בכך שהקנאברד שלו כולל לא רק קנאביס אלא גם מינרלים רבים, ויטמין E, אומגה 3 ו-6, סיבים תזונתיים, קרוטן ומגנזיום. "הלחם מיועד בראש ובראשונה לבני אדם שפשוט אוהבים לחם, לחם מסוגים שונים", אמר לווי ל-JTA.  "אבל נכון שמוצרי קנאביס מאוד באופנה עכשיו".

מאפיות בוטיק בהולנד ומחוצה לה הציעו בעבר לחם קנאביס באופן מזדמן, אבל לווי הוא הראשון שאופה אותו בייצור המוני. הלחם, כך לפי הדיווח ב-Vice, אמנם אינו מערפל את החושים, אך טעמיו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד. אנשי הסוכנות טענו שאין למאפייה אישורים המוכיחים שהלחם לא ממסטל. מאז, הוא הצליח לשכנע את השלטונות שהכול חוקי.

לווי אוהב להתנסות עם לחמים ובעבר הכניס למאפיות שלו גם לחמי בירה ולחם סגול שמכיל אורז בר. סיפורו המשפחתי דומה לזה של יהודים רבים באירופה ששרדו את השואה והחלו חיים חדשים אחרי המלחמה. אביו המנוח, אוטו, נמלט לבלגיה ממולדתו אוסטריה כשזו סופחה על-ידי גרמניה הנאצית ב-1938. אחרי שהנאצים פלשו לבלגיה ב-1940, ירד אוטו למחתרת. שם פגש את אשתו, האניה, ניצולת שואה אף היא שנמלטה מפולין. הם נישאו ב-1942, פתחו מאפייה והולידו שלושה ילדים. שארלי הוא הצעיר מביניהם. כאשר מת אוטו ב-1980, קיבל שארלי, שלמד באותה העת לימודי מדעי המדינה, את המאפייה לידיו. מאז, הוא הפך את העסק המשפחתי שייסד אביו ב-1947 לרשת שכוללת כיום חמש מאפיות ברחבי בריסל.

כשאוטו פתח את המאפייה, סיסמתה הייתה: ״לחם, זה הכול״. היום, היא כבר מציעה הרבה יותר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ