בברצלונה מתחילים לגלות את המטבח הישראלי דרך הטבעונות

בבירה קולינרית עולמית כמו ברצלונה, המטבח הישראלי עוד לא כובש את הפסגה - אבל כל הסימנים מראים שהוא בדרך, דווקא באמצעות הטבעונות והחומוס

רותם מימון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חומוס ברצלונה
קודם באו הישראלים, אחר כך הבלוגרים הטבעונים ובסוף שחקני בארסהצילום: ענבל כבירי
רותם מימון

בחלומותיה הפרועים ביותר של סיון מזור רפפורט היא לא דמיינה שיום אחד היא תפקד על כיתת טבחים ספרדיים ותלמד אותם מה זה חומוס, מהי פיתה ואיך מכינים סחוג. "עד היום קשה לי להאמין וזה מצחיק אותי שטבח מאקוודור או מצפון קטלוניה מדבר איתי על כמה עמבה לשים בסביח, על שקשוקה וחומוס פול", אומרת מזור רפפורט. פעם הם אפילו לא ידעו מה זה עמבה או מטבוחה ואיך מבטאים את זה בכלל. "אנחנו קוראים למנות, מן הסתם, בשמן המקורי ופתאום שומעים את הטבחים מדברים על מה צריך להיות במנה. לפעמים הם לא מצליחים להבין לקוחות שמבקשים לאכול חומוס עם בצל חתוך גס או מנה כמו חמוצים, והם לא מבינים מה ההיגיון שמסתתר מאחורי זה שלא אוכלים חומוס ופלאפל עם סכין ומזלג ואיך בכלל להגיש את המנה".

אפשר להבין אותם. עד לפני חמש שנים, אולי קצת יותר, מופע החומוס הנפוץ ביותר שהכירו בברצלונה היה בעיקר בתבשילים קטלוניים מסורתיים. איש לא חשב להפוך את החומוס למחית עם טחינה, לימון וחריף. אבל "חומוס ברצלונה", מסעדה צמחונית-טבעונית בת חמש בברצלונה, נולדה במקרה. לפני קצת יותר מחמש שנים בא לבקר אותה ואת בעלה דביר, חבר ישראלי טבעוני שגר בברצלונה ובשיחה ערה הוא ביכה את החיים הקשים נכון לשנת 2014 בעבור הטבעונים בעיר. לאט לאט החל להתגבש הרעיון של פתיחת מקום קטן שיענה על הצורך הצמחוני-טבעוני שרק החל להתעורר אז בבירת קטלוניה. "בשלב הזה בכלל לא חשבנו על לתת מענה לתיירות הישראלית, אלא דווקא על הקהל הטבעוני שהתברר לנו שהוא גדול מהצפוי בברצלונה, ולנו זה התאים כי זה מה שהיה חסר פה לאכול וזה מה שעליו גדלנו - החומוס, הפלאפל והשקשוקה".

צריך לזכור, אמנם מדובר בברצלונה, בירה קולינרית עולמית והעיר עם הכי הרבה כוכבי מישלן בספרד, אבל עד לפני חמש שנים הטבעונות בעיר של חמון, נקניקים וגבינות היתה בחיתוליה. עוד נקודה חשובה לציון היא שבניגוד לערים אחרות באירופה או באמריקה, האוכל הישראלי בברצלונה לא כבש אף צמרת. אף אחד גם לא ניסה. המסעדות היהודיות היחידות שפעלו עד אותו הזמן פנו אך ורק לתיירים ישראלים שומרי הכשרות שבאו לבקר בברצלונה וגילו פה המון חמון על חמון עם עוד קצת חמון. אף אחד לא חלם אז להתברג לאף רשימה או מצעד, שלא לדבר על להאכיל את הספרדים.

אבל אז נפתחה "חומוס ברצלונה" בלב רובע אשמפלה, בין פסיאו דה גרסיה לכיכר קטלוניה. בתחילה, היתה זו מסעדה קטנה עם כמה כסאות ושולחנות ותפריט מצומצם ביותר. "לא רצינו להיות בתוך הרמבלס כי אז אף מקומי לא היה בא לאכול אצלנו, אבל מצד שני לא רצינו רחוק מדי מהאזורים התיירותיים. עשר דקות הליכה גג. מה שטוב באזור שלנו שהוא נחשב מרכז העיר, הוא נותן מענה לכל המשרדים והמקומיים באזור ומצד שני גם הרבה תיירים מסתובבים כאן, בגלל הקרבה לקאסה מילה, קאסה באטיו ופסיאו דה גרסיה".

סיון מזור רפפורט בכניסה לחומוס ברצלונה
"באנו לענות על צורך שהיה חסר פה", סיון מזור רפפורט בחומוס ברצלונהצילום: ענבל כבירי

עם פתיחת המקום גילו אותו קודם כל הישראלים הרבים שמתגוררים בברצלונה, שכנראה חיכו לו כמו למכתב מהבית. "אנשים פשוט התגעגעו לאוכל מוכר ולא היתה עד אז חומוסייה, כמו שאנחנו מכירים מהארץ, רק פה ושם במסעדות חלאל תמצא שיפודים ותבשילים שאולי יזכירו לך את הבית, אבל לא היה חומוס או שקשוקה ובטח לא פיתות - במרכז העיר", היא אומרת. זאת הסיבה שהחליטה להקדיש חלק ניכר מהעבודה על הכנת חלק ניכר מהרטבים במקום (סחוג ועמבה למשל) ולאפות פה פיתות. לא לרכוש קפוא מישראל ולחמם כאן, אלא להקדיש חלל שלם במקום שמיועד רק להכנת פיתות.

"בהמשך ראינו שרוב הקהל שלנו באמת צמחוני או טבעוני, אז כבר הבנו שהגענו לקהל נוסף ונשארנו עם הקונספט הזה ואפילו העמקנו אותו", היא אומרת. בשלב הזה סיון ובעלה דביר ערכו מחדש את התפריט והכניסו בו גם מה שגדלו עליו ואפשר לטבען או לצמחן אותו. כך החלו לצוץ בברצלונה מנות פלפל ממולא, קובה סלק וקוסקוס ואז גילו אותם הבלוגרים הטבעונים.

חומוס ברצלונה
הספרדים מזמינים גם כטאפאס, חומוס ברצלונהצילום: רותם מימון

"היום 70 אחוזים מהקהל שלנו הם מקומיים, והיתר מתחלקים בין תיירים מכל העולם שמגיעים אלינו דרך אפליקציות של המלצות לטבעונים וכמובן הישראלים", אומרת מזור רפפורט. מראה משעשע הוא לראות תיירים מגיעים עם אפליקציות פתוחות כשעל צג הטלפון מתנוססות תמונות המנות והם מבקשים: "את זה". תוך זמן קצר כבר קשה היה למצוא דירוג מקומי בתקשורת הברצלונאית, שאינו כולל את החומוס או את שווארמת הסייטן שלהם כמנות חובה לצמחונים או לטבעונים.

בשנים האחרונות החומוס, הפלאפל ובמיוחד הסביח שלהם העמיק את הכיבוש המקומי כשהם התבקשו לפתוח דוכן בשוק "פאלו אלטו" שמשלב עיצוב, מוזיקה ואוכל מקומי של יצרנים קטנים, שמתקיים אחת לחודש ברובע שנחשב לאחת השכונות הצעירות הטובות בעולם - פובלה נו. שם, הקהל הצעיר שעוצר לרגע מהמסיבות, יורד על פיתה מלאה בחצילים, עשבי תיבול וטחינה, מצלם לאינסטגרם ומבקש עוד. האינסטגרם הוא גם זה שגרם לשחקני בארסה הרעבים להגיע לכאן אחרי משחקים ולעצור פה לניגוב באופן קבוע. בשלב הזה, חומוס ברצלונה הפך ממקום של ישראלים למוסד צמחוני-טבעוני.

מעבר לישראלים שגרים בברצלונה והפכו את המקום גם למעין מכולת, ממנה מזמינים בסופי שבוע פיתות, חריף, חומוס ופלאפל בכמויות, אלא גם למעין חנות "למטייל הישראלי לשעת צרה". לא בכדי ידועה מזור רפפורט גם כ"אמא של המטיילים הישראלים" וליתר דיוק - ביתם של אלה שנתקעים בעיר ללא דרכון או ארנק. "לא פחות מהאוכל, זה הפך לחלק מזוהה מאוד עם המקום".

כמו לא מעט סיפורים, מזור רפפורט הגיעה לברצלונה בגלל האהבה. "הכרתי את מי שעתיד להיות בעלי בטיסה", היא אומרת וממהרת להסביר, "הייתי דיילת אוויר. דביר גר בברצלונה ועסק בתיירות, התחלנו לדבר בטיסה ובהתחלה ניהלנו קשר בשלט רחוק, עד שיום אחד הוא אמר די, קדימה בואי. זה בתחילת שנות ה-30 שלי, לא היה לי מה להפסיד מלבד העבודה שלי. אז לקחתי חל"ת ואמרתי יאללה. מצד אחד זה קסם לי מאוד אבל מצד שני זה מעולם לא היה החלום שלי לגור בחו"ל. פחדתי מהצעד הזה. הרגשתי שבאתי מהכפר רעננה לעיר הגדולה. נרשמתי מיד ללימודי ספרדית כי לא ידעתי מילה. מפה לשם, כעבור שנה קיבלתי את הצעת הנישואין ונולדו לנו שלושה ילדים והיה ברור שכבר נשארים כאן". האם יש מחשבה לחזור? זה עולה פה ושם, היא אומרת. אבל עם שלושה ילדים שלומדים בעיר ועסק מצליח, נראה שרק עכשיו אפשר להתפנות ולחפש בנחת מיקום למסעדה חדשה נוספת.

כבש את שוק פאלו אלטו, הסביח של חומוס ברצלונהצילום: ענבל כבירי

שבת, שעת אחר הצהריים בחומוס. הקהל הגדול שמילא את המקום בזמן שברצלונה היתה עסוקה בהפגנות, כבר התפנה. בכניסה כמה שולחנות שחוברו להם יחדיו ומסביבם תיירים ישראלים שקצו בכל הטאפאס הזה ובהמשך שולחנות שולחנות סביבם קהל דובר קטאלנית מנגב חומוס. בניגוד למצופה אולי, מזור רפפורט דווקא שמחה על הקהל הישראלי שמגיע - "הוא נדיב ואוהב שמפנקים אותו בהתאם וגם אין צורך להסביר לו מה הוא הולך לקבל". בשבוע בו עוד מסעדה יהודית כשרה נסגרת בברצלונה, לא קשה לנחש מדוע כבר מעכשיו צופים עומס במקום בחנוכה. "הפכנו למפלטם של התיירים שלא מעוניינים בשומן חזיר, אבל אין להם בעיה עם מקום שפתוח בשבת".

מול הקהל הספרדי היא מרגישה משהו בין שגרירה לדוברת. "אני לגמרי מייצגת עבורם את המטבח הישראלי - מקום אחד שיש בו גם שקשוקה וגם חומוס וגם קוסקוס וגם קובה, זה הרי כל הדברים שגדלנו עליהם, בלי קשר למוצא. לא תמצא ברחבי העיר עוד מקום שבתפריט אחד יש בו גם את זה וגם את זה". לספרדים שלא מצליחים להבין את גודלן העצום של המנות, מזור רפפורט מכינה חומוס כטאפאס, גם את השקשוקה ובעיר שכמעט לא אוכלת ירקות, הסלטים נחשבים לתגלית. "הקהל המקומי לומד לאט לאט לפתוח שולחן ולהזמין מנות קטנות של אוכל ים תיכוני שהוא לא מכיר".

אם בארץ הוויכוח למי שייך האוכל הזה לא נרגע לרגע ואף מועצם, נדמה שבברצלונה התשובות הרבה יותר ברורות. "אנחנו ערים לדיון הזה בישראל, אבל כאן, מבלי לקחת בו חלק, אנחנו מכינים אוכל שגדלנו עליו. ישראלי או לא, לא יודעת. אני ישראלית וכשלקוחות פונים אלי ושואלים - זה מה שאני אומרת. מעבר לזה, לא מעט מהקהל המקומי שלנו הוא מוסלמי. נכנסים לפה סורים ולבנונים, פרסים ופלסטינים שבאים לאכול אצל "הישראלית שמכינה חומוס". הבעיה היחידה שלהם, אגב, היא דווקא עם זה שאין בשר בתפריט. הם לא מתחברים לשווארמה סייטן".

חומוס ברצלונה, Carrer de València 227,Barcelona

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ