המסמר האחרון בארון הקבורה: כך ייראה ענף המסעדנות תחת ההגבלות החדשות

לפי התקנה החדשה שהעבירה הממשלה, מסעדות יוגבלו לתפוסה של עד 50 איש. לפי תומר מור, ממובילי מאבק המסעדנים, הענף עלול להתמוטט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
"המסעדנות לא מדבקת אבל היא כן גוססת", כרזה של מחאת המסעדנים
"המסעדנות לא מדבקת אבל היא כן גוססת", כרזה של מחאת המסעדניםצילום: אודי טוויטו
רוני קשמין
רוני קשמין

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על הגבלת התקהלויות בחללים סגורים, ומעתה, בצעד דרמטי, אולמות אירועים, ברים ומועדונים ייסגרו ואילו מסעדות יוגבלו לתפוסה של עד 50 איש, מתוכם מקסימום 20 איש יוכלו לשבת בפנים ו-30 איש בחוץ. צו השעה שייכנס לתוקף הוא מכה קשה (נוספת), שלא לומר מהלומת מוות על ענף המסעדנות שגם ככה, נמצא בימים כתיקונם על סף סכנת הכחדה.

תומר מור, מנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד" וממובילי מאבק המסעדנים, מציע פרשנות חד משמעית לחקיקה החדשה. "זה נוראי, זה אסון, זו קסטרופה, תבחרי את המילה הנכונה. המספר הזה, 50 איש, מתוכם רק 20 בתוך המסעדה, זה כמו מכת פטיש על הראש של המסעדנים", אומר מור. "המשמעות היא שאלפי עסקים יהפכו לבלתי רווחיים, כשיש עסקים בהם כל הושבה רק מתחילה ב-15 או 17 עובדים, אם במטבח או בפלור; העסקים פשוט לא יוכלו להפעיל את כל האופרציה הזו בשביל 50 איש", הוא מסביר. "גם המספר עצמו, 50, הוא פשוט שרירותי. בינינו, זו החלטה אומללה ובינינו, גם לא מקצועית. כי ניקח לדוגמה מקומות שמשתרעים על שטח של 500 מטר רבוע להושבה, אז מה, גם במקומות האלו יושיבו רק 20 איש בחלל הפנים? ומה לגבי מסעדות שממוקמות על חופי הים או לחלופין מסעדות שיש להן גינה מאוד גדולה, אז גם שם יגבילו את ההושבה בחוץ בחלל הפתוח ל-30 איש? זה אבסורד. לקחו סגמנט שלם וצבעו את כולו בתבנית אחידה של 50 איש. זה לא הגיוני כלל, ואנחנו מתנגדים לכך בחריפות", יורה מור את המילים בקצב שקשה להקליד אותו אבל מרתיח את הדם עד לסף החימה שלו.  

"תהיינה לכך השלכות קשות, הרות אסון עבור מסעדנים רבים", הוא קובע. "בחודש ושבוע האחרונים מאז שחזרנו לעבודה, אנחנו (המסעדנים) מתמודדים עם נפח עבודה מופחת, של עד 60% פחות עבודה, ברמה הארצית, וזה כמובן לאור ההגבלות של התו הסגול שלפיהן, בין השאר, יש לשמור על מרחק של מטר וחצי בתוך המסעדה, למדוד חום כשנכנסים אליה, לחתום על הצהרת בריאות, לחבוש כפפות ולעטות מסכות, ועוד", הוא מפרט. "כל זה אנחנו עושים בשמחה, רק שייתנו לנו לעבוד, אבל נוסיף לכך שמרבית האזרחים עדיין לא מרגישים מספיק בטוחים בכלל לצאת למסעדות בשל הצהרות חוזרות ונשנות של דוברי הרשויות ושל הפוליטיקאים, על התפרצויות כאלו ואחרות, על גלים חוזרים", הוא אומר ומיד מבהיר: "חשוב לציין שבכל תעשיית המסעדנות יש כרגע אפס הדבקות, גם במשלוחים, גם בטייק אוויי וגם בישיבה במסעדות עצמן". מבחינתו, הגזירה הקשה שהונחתה על המסעדנים והמסעדות היא לא סימטרית אל מול אפס ההדבקות.

תומר מור, מפעילי מחאת המסעדניםצילום: רוני קשמין

"אנחנו תעשייה שיודעת לעבוד. בבסיס שלנו, אנחנו מפוקחים על ידי משרד הבריאות, להבדיל מחנויות נוחות או 'איקאה', לצורך העניין. דבר שני, אנחנו עובדים עם חומרי גלם, אנחנו יודעים לעבוד עם עמם – בשמירה עליהם ובטיפול שלהם. כולם כאן עובדים עם כפפות ומסכות. בעלי העסקים מקפידים וחרדים על הנחיות התו הסגול כי הם יודעים שאם לקוחות יראו שלא מקפידים חלילה, אז הם פשוט לא ישבו בכל אותם מקומות. בתי העסק זקוקים לעבודה כמו אוויר לנשימה, אין סיכוי שיכופפו את ההגבלות, פשוט כי כולם מאוד רוצים לשמור על העבודה שלהם".  

מצב קיומי של הישרדות

"המגבלה עד חמישים איש היא עוד מסמר בארון הקבורה שלנו, המסעדנים", טוען מור. "בעלי העסקים נלחמים בשיניים כדי לשמור על העסקים, על העובדים, על הלקוחות. עסק זה לא רק מקום עבודה, זה גם מרכז חיים, גם של העובדים וגם של הלקוחות, זו קהילה וזו תרבות חשובה מאוד – גם למדינה. המסעדנות כבר הוכיחה את חשיבותה ותרומתה בצמיחת כלכלת המדינה ולכן כל כך חשוב לשמור על פועלה", הוא אומר ומפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה. "יש פתרונות יותר ריאליים מהחלטה הזו. מתוקף תפקידי, כמנכ"ל 'מסעדנים חזקים יחד', אני נפגש עם שרים רבים, אפילו עם ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי. אנחנו עובדים עם הממשלה ועם הפקידות, היינו יכולים למצוא ביחד את הפתרון ההולם יותר לתעשייה, כזה שמאפשר לעסקים להמשיך לעבוד. הפתרון הנוכחי פשוט לא מאפשר לעסקים להיות כלכליים".  

המסעדנות תמיד הרי במצב של הישרדות ואוטוטו קריסה. עכשיו היא תתמוטט?

"עלינו שלב, עלינו פאזה, זה כבר עולם אחר", הוא גורס. "עם התעשייה הזו תמיד היו בעיות, אם זה מתן אשראי או מתוקף עודף רגולציה, חוקים והיטלים שונים אבל שלא נטעה, זו המדינה שהביאה את התעשיית המסעדות למצב ההישרדותי שבו היא נמצאת, זה לא שהמסעדנים לא יודעים לעבוד. אם המדינה מערימה הגבלות רבות, תנאים כמעט בלתי אפשריים לקיום, מסים והיטלים שונים, אז חלק גדול מהאחריות מוטל עליה; על שהלכה למעשה הביאה את המסעדנות למצב הזה", הוא אומר.  

"במקום בו אפשר להושיב 200 אנשים, אני מושיב כרגע 20"צילום: תומר אפלבאום

לדברי מור, בעקבות משבר הקורונה והחלטת הממשלה לסגור את העסקים, מסעדנים רבים נקלעו לקשיים כלכליים משמעותיים ולאור התגובה האיטית להחריד בהזרמת המענקים ו/או ההלוואות בערבות המדינה – הרבה בעלי עסקים למעשה לא עלה בידם בכלל לחזור לעבוד. "אלו שכן חזרו – חזרו במצב כלכלי קשה ביותר ונאבקים ממש על זכותם להמשיך לעבוד, לפרנס ולהתפרנס", הוא אומר. "צעד כזה הוא גזירה שאחריה אנשים כבר לא יוכלו לעמוד על הרגליים ולהחזיק את העסק קיים, הדבר יימנע את יכולתם לשוב ולעבוד", הוא קובע. "אנחנו פטריוטים ותמיד נעמוד למען המדינה אבל אנחנו לפעמים צריכים שהמדינה תעמוד לצידנו ותתמוך בנו בשעה הקשה. הגבלה מהסוג שנחקקה על ידי הממשלה עכשיו, היא משולה לסגירה של חלק ענק מהענף".

צילום: אודי טוויטו

הקלות כנגד הגבלות

בקרב מסעדנים רבים עולה התחושה שאם המדינה נדרשת להשית מגבלות על עסקים, היא חייבת בד בבד לבוא לקראתם בדרכים אחרות. "נוצר משבר אמון מאוד גדול שהולך ומתרחב, מהחלטה להחלטה, מיום ליום, בין בעלי העסקים לבין המדינה. ולמה זה קורה? כי בעלי העסקים באים ואומרים 'די, אנחנו עושים ככל שביכולתנו בשביל להמשיך ולקדם את העסקים שלנו בידיעה שאנחנו לא רוצים להיות לנטל על רשויות הרווחה, אנחנו לא מעוניינים לפשוט רגל ולפטור את עצמנו מחובות, אנחנו כן מעוניינים להעסיק עובדים ולספק פרנסה למאות אלפי עובדים; אנחנו כן מעוניינים להמשיך ולקדם את המשק על ידי רכישת מוצרים מספקים, תשלומי מסים וארנונה, אבל אם המדינה מחליטה החלטה שפוגעת באופן ישיר ביכולת שלנו לקיים את כל הנ"ל – היא צריכה לפטור אותנו גם מתשלומי מסים, מארנונה, ולדעת לתת לנו את הפיצויים הנדרשים כדי שיום אחרי הקורונה – העסקים יהיו מסוגלים לחזור לעבודה", כך מור. "אנחנו משתמשים במשל של גשר איתן. המדינה צריכה לעזור לבעלי עסקים לחצות איתו את המשבר. לצערנו, הגשר נכון להיום מסתמן כרעוע מאוד למט לנפול.   

לדברי מור, בתוך כל הדבר הזה מסתמן – כל פעם שעולה פקיד או נבחר ציבור ומדבר על התחלואה, על ההדבקה, על התקנות או על ההגבלות, באופן ישיר הדבר פוגע כבר בשל פרסומו בפרנסתם של בעלי העסקים. "אם הם רוצים שאנשים לא יצאו למקומות – אין בעיה, אין צורך בהגבלות, פשוט שימשיכו להפחיד את הציבור בשעת צפיית השיא", הוא מוחה. "בינתיים זה עובד להם מצוין. אף אחד לא נדבק בפועל בבית עסק, גם כשביקרו בו חולים מאומתים, הדבקה לא תועדה. ראינו עסקים ריקים ורחובות מתרוקנים בימים האחרונים  - כל זה בגלל הפחד של הציבור לצאת, בשל ההפחדה. זה צריך להיפסק".  

אז מה צריך לעשות הלאה? לו היית צריך לנסח את הדרישה מהממשלה

"קודם כל, שישלמו את כל כספי הפעימה השלישית במיידי, עוד השבוע, בהול, לכל בעלי העסקים שצריכים לקהל החזר על ההוצאות שלהם. 80% מהכסף מתעכב במס הכנסה, ואת זה צריך לשחרר עכשיו", הוא אומר."בנוסף, סוכם והוחלט בוועדת הכספים על הקמה של קרן להלוואות בערבות המדינה עבור עסקים בסיכון גבוה של 4 מיליארד שקלים, ועוד לא קרה עם זה כלום", ממשיך.

"זאת ועוד, אנחנו דורשים מהממשלה לבטל את ההגבלות ולאפשר למסעדנים להמשיך ולעבוד, במסגרת מגבלות התו סגול כמובן, ואם יש בעיה נקודתית עם בית עסק מסוים – אז לאכוף את זה נקודתית מולו ולפתור את זה שם. כלומר, לא להחיל את הגזירות הקשות על התעשייה שלמה שנפגעת גם ככה. אנחנו תעשייה מגוונת ואקלקטית ודין 'טאיזו' לא כדין פלאפל 'הקוסם'", הוא מסכם.

בסופו של יום, הגזירה החדשה היא מכה קשה לענף כולו, למאות אלפי עובדיו, סועדיו ואנשיו. גזירה אנושה אפילו ובלתי מידתית בעליל, כשלוקחים בחשבון כי לא הייתה ולו הדבקה אחת, לא בשירותי המשלוחים מהמסעדות ולא בעת השהייה בהן. לכן, החרפה לא סבירה של ההגבלות בשלב זה, באופן גורף ובלי התייחסות לכל מקרה לגופו, כמוה ככריתת הענף שאנחנו יושבים עליו כולו, בגלל סכנה קטנה אך אפשרית להידבקות באיזה משהו, איפשהו, בחלק ממנו.

"המסעדנות לא מדבקת אבל היא כן גוססת", כרזה של מחאת המסעדניםצילום: אודי טוויטו

תגיות קשורות:

רוני קשמין

רוני קשמין

כתבת ועורכת משנה במדור האוכל של הארץ

באינסטגרם: https://www.instagram.com/roni_kashmin/

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ