"קשה יותר מהיום שאמרו לנו לסגור": רגע לפני ההגבלות החדשות, ענף המסעדות נלחם על חייו

רק 40 יום אחרי החזרה החגיגית לפעילות, המסעדות ניצבות בפני בלבול וכאוס שמאיים להשבית אותן שוב. "100 אלף עובדים הם לא צעצוע", מצהירה המסעדנית ספיר לילך, וקוראת לממשלה לא להטיל הגבלות נוספות

איתן לשם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רן שמואלי
רן שמואלי. מיואש לגמרי מהמצבצילום: תומר אפלבאום

בסוף מאי התקשטו המסעדות, המסעדנים חיטאו כל פינה והמתינו נרגשים לחזרת הלקוחות. רק 40 יום אחרי "החזרה לשגרה", עומדים כעת אותם המסעדנים מול אפשרות של סגירה נוספת, הכבדה בהנחיות ופגיעה משמעותית בפרנסתם שלהם ושל כמאה אלף מעובדי הענף. רבים מהם מדברים על כאוס, צניחה חדה בהזמנות וחרדות עמוקות מפני העתיד הקרוב והרחוק.

"עד לפני שבוע וחצי היינו מלאים בכל יום", אומר אסף גבאי – שף ובעלים של מסעדת שיינע, "וכך היה אמור להיות גם בסופ"ש האחרון, אבל אז החלו לדבר שוב על סגירה ובא לנו גל ביטולים שכמוהו אני לא זוכר". גבאי מספר שבימי ראשון הוא בדרך כלל יכול להבין כיצד יראה סוף השבוע הבא שלו, רק ממבט על עמוד ההזמנות של המסעדה. "כרגע אין את הסופ"ש בכלל", הוא מבהיר, "שישי שנראה כמו ראשון".

"שיינע". מגמת נגד ברוכה לתרבות הריאליטי המצולחתתצילום: אפיק גבאי

לדברי גבאי, משיחותיו עם מספר גדול מאוד של מסעדנים "כולם מדברים על ירידה משמעותית בהזמנות". התחושות קשות מאוד, "אפילו קשות יותר מהיום שאמרו לנו לסגור אז בסגר", גבאי מסביר ומפרט את ההזמנות החדשות שיצאו לספקים, את הצוות שחזר מחל"ת ואת אי הידיעה שמלווה את התקופה הנוכחית. הוא כבר מהרהר בהטמעת משלוחים למסעדה שלו, למרות שהוא מרגיש שזו לא בדיוק השפה של המקום – כצופה פני משבר שהולך ומעמיק.

"להטיל מגבלה על 50 אנשים זה מכת מוות לענף המסעדנות", מסבירה לילך ספיר, האישה מאחורי הברים הפיקוק, מיני בר ושחקי שחקי. "מאה אלף עובדים, שהחזרנו מחל"ת רק לפני 40 יום הם לא צעצוע. אין היתכנות להפעלת מסעדה בתנאים האלה – סגירה זמנית, הגבלת מקום. אני רוצה שראש הממשלה יענה לנו – מה אתה רוצה שנעשה עכשיו? לפטר את העובדים?".

"הממשלה יורה לעצמה ברגל, כי אנשים מפחדים ולא באים למסעדות אבל הלחץ העיקרי כרגע הוא העובדים שלנו", מסבירה ספיר. "מה אנחנו אמורים לעשות איתם?", היא מנסה לשאול ישירות את ראש הממשלה שעתיד להביא לאישור הממשלה והכנסת את ההגבלות החדשות, שעל פי הדיווחים יכללו הגבלת התקהלות של עד 50 בני אדם. "המסעדות הן לא גורם הדבקה", היא מסבירה ומציינת כי כל המסעדות שומרות על הכללים.

רן שמואלי, האיש מאחורי מסעדת "קלארו", מבהיר מיד בתחילת השיחה שלא מדובר בפחד, דיכאון או חרדה אלא בייאוש. "אני באמת לא מבין מה קורה פה", הוא מדבר בשקט זועם. "הסקטור שלנו משלם מחיר עבור כולם, משום מה". גם שמואלי מדבר על ביטולים של הרגע האחרון "כי מפחידים אנשים", ומוסיף שגם כמות לא מבוטלת של אנשים – כולל הוא בעצמו – נמצאים בבידוד ביתי.

"התחושה היא שאין עם מי לדבר", שמואלי ממשיך בייאוש, "ושלאף אחד לא ברור לאן זה בכלל הולך". הוא מנסה לשאול את המדינה, שלא מצליחה בעצמה לעמוד בתשלומים של כמה חודשים – "אז האזרחים אמורים לחיות?". הוא גם מזהה את הנקודה הספציפית בציר הזמן שהתחילה את השבר שלו. "כשכולנו היינו בסגר, בפסח, והמנהיגים שלנו צפצפו עלינו. כשאני נאבק על העסק שלי והוא על ביטול מיסים עבורו, הבנתי שאין ברירה אלא לצאת לרחובות", הוא מספר.

"אם אאלץ לסגור את עסקיי – לא אשאר פה", הוא מודיע ואפילו לא מנסה להציג זאת כאיום. "פשוט לא יישאר לי מה לעשות פה". את שיחתנו המיואשת הוא מסיים בתצפית שערך השבוע על עוברים ושבים ברחוב. "כולם עם מסיכות וזה סמלי לסתימת הפיות שלנו. אני מצפה מהמנהיגים שלי לדוגמה אישית ולמנהיגות. אולי אני מיושן".

תגיות קשורות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ