"אין כוונה לפתוח מסעדות לפני מרץ, בממשלה רק מושכים זמן"

המסעדנית לילך ספיר הפכה לאחד הקולות הבולטים בענף האוכל נגד מתווה הפיצויים של הממשלה, תוך שהיא מנסה להבהיר את ההבדל בין חנות נעליים למסעדה. בגילוי דעת היא מבקשת מעיתונאי האוכל לא לסכם את שנת 2020 ומהציבור לא להתבלבל מהעומס במשלוחים

איתן לשם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לילך ספיר
איתן לשם

מסעדות, זוכרים? על פי מתווה היציאה מסגר מספר 2, המסעדות היו אמורות לפתוח (שוב) את הדלתות בחודש דצמבר, אז היה אמור להיכנס לתוקפו השלב האחרון והמשמח של ההקלות. אך הגל השלישי המתעצם הרג את המתווה הזה עוד סמוך ללידתו, והמסעדות נותרו סגורות. אף אחד כבר לא מדבר על מתווה ואיש כבר לא מסביר מדוע מטוס צפוף לאיחוד האמירויות כן ומסעדה לא. כך יוצא שעתיד המסעדות, שבשביל רבים במהלך השנה נראה אנוש, הופך כעת למסוכן מאוד. האם תישארנה בכלל מסעדות לפתוח כשיגיע האות לפתיחה החגיגית, אי שם מתישהו ב-2021?

לילך ספיר, מסעדנית ותיקה ומבעלי הבר-מסעדה פיקוק ושחקי שחקי בתל אביב, הפכה למרואיינת קבועה שלנו. החריקות התכופות במתווים לחזרת המסעדות, הקשיים בקבלת תמונה ברורה, התקלות בתשלומי הפיצויים ועוד אי אלו אי סדרים – הובילו אותנו שוב ושוב לאוזנה של ספיר, שהפכה לאחד הקולות הבולטים והבודדים בענף המסעדנות שמעדיף לשמור על דממת אלחוט מטרידה או לקדם עוד כתבת יח"צ כזאת או אחרת של משלוח בטלוויזיה. למרות שמציאות חייה הפכה לקפקאית, היא תמיד שמרה על אופטימיות נחושה (כולל פתיחת סניף "סביח של אפי" חדש ומסקרן במסעדה שלה). כעת, בטור דעה שפרסמה ובפוסט פייסבוק נוקב, היא קוראת לממשלה להתעורר ולהציל את הענף.

"אנחנו המסעדנים יודעים שאין כוונה לפתוח אותנו לפני מרץ. בממשלה פוחדים להגיד את זה ומושכים זמן, אבל מה חשבתם? שלא נשים לב?", כתבה ספיר בגילוי הדעת שלה. "לא אכנס לשאלה האם יש היגיון בריאותי בהחלטות הממשלה, כמו למשל ההחלטה שבטוח לשבת לאכול על ספסל מלוכלך ובצפיפות בכיכר אבל על הכיסאות הנקיים והמרווחים של המסעדות בחוץ, לא. בואו תהיו כנים. החלטתם לסגור את ענף המסעדות לחצי שנה? תקנו את מנגנון הפיצויים", הוסיפה.

ספיר מבקשת לעמוד על שלושה פערים במציאות חייהם של המסעדנים. המשלוחים – עזרו בעיקר לפריחת חברות המשלוחים וולט ותן ביס, מיטיבים עם מסעדות שהיו מכוונות משלוחים (או שייצרו מנות כאלה ובעיקר פיצה והמבורגר), עבור 70% מהמסעדנים משלוחים אינם רלוונטיים; תשלומי שכר הדירה ממשיכים כסדרם בכל תחילת חודש, והמסעדן כבול לנכס שלו מאחר שאם לא ישלם את השכירות אזי הוא מסתכן בפינויו ואיבוד ההשקעה שלו; הפיצויים –"נבנו לפי היגיון של חנות נעליים", טוענת ספיר – "מסעדה לא קונה חומרי גלם ומוכרת אותם כמו שהם פלוס עמלה. היא מייצרת אוכל. אם מה שבישלנו לא נמכר, הוא לא יחזור למדף כמו זוג נעליים שננסה למכור גם מחר או בעוד שבועיים – הוא ילך לפח".

מחאת הכיסאות הריקים של המסעדנים בברלין צילום: Bernd von Jutrczenka/אי־פי

ספיר הפצירה בעורכי מדורי האוכל שלא לערוך סיכומי שנה של עולם האוכל, כמיטב המסורת של חודש דצמבר "כי אין מה לסכם, ותכף גם לא יישאר ענף לדבר עליו". היא מפצירה גם בלקוחות, שמסתנוורים מתור וולטרים ארוך הממתין למשלוח, שלא יחשבו שהמראה הזה מייצג משהו מהשגרה של המסעדות בתקופה הזו, ממש כפי שמראה המסעדות המלאות בשישי בערב לא סיפר את סיפורן כולו בימים שלפני הקורונה. "המשלוחים הם פלסטר שעוזר לממשלה להרגיש קצת פחות אשמה, המסעדות מדממות למוות – ופלסטרים אינם יעילים נגד דימום", היא אומרת.

"נוסחת הפיצויים של הממשלה לוקחת בחשבון המון פרמטרים", כתבה ספיר, "אבל מתעלמת מהנתון המעניין היחיד - כמה העסק מפסיד כל חודש? אם המענק לא מכסה את ההפסד שנגרם כי הגבלתם או סגרתם – מישהו צריך לכסות אותו", הוסיפה. ספיר אף טענה שכמחצית מתקציב הפיצויים עדיין לא נוצלו, דבר שמעיד על הכישלון של שיטת חלוקת הפיצויים, לדבריה. "כל שנדרש הוא החלטה שענף המסעדות שהעסיק רבבות עובדים ישרוד. כשהם יחליטו, תהיה דרך לעשות זאת", סיימה ספיר את דבריה. בתחילתה של שנה חדשה, אפשר רק לקוות שמישהו יתעורר ויבין מה מוטל כאן על הכף. עתיד המסעדות בישראל, לא פחות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ