הספר שילמד אתכם לצלם תמונות אוכל מושלמות לאינסטגרם (וגם ילמד לבשל)

אם אפשר להתחיל בסיפור על ארז קומרובסקי, אז למה שלא נעשה זאת? "פתאום ראיתי את ארז, שפעם היה סטייליסט בכלל, אבל תמיד אותו אדם שאוהב להאכיל אנשים – מורח סבון על האוכל", כך משרטט הצלם והבשלן דן לב את ההתפתחות בעולם צילום האוכל. לב, בן 54 שנמצא במקצוע כבר עשרות שנים, התחיל את הרומן שלו עם האוכל בגיל שמונה ועם הצילום בגיל 12. הוא התחיל לצלם אוכל עם פולארויד ותחליפי מזון, והיום הוא מוציא ספר בישול עם טיפים לצילום האוכל המושלם באינסטגרם. בפער הזה נמצא גם הסיפור שלו.

הוא נזכר בערגה בימים בהם לצורך צילום אוכל, תותים היו פרספקס, שוקולד היה כימיקל מעורבב עם צבע וגלידה הייתה בכלל פירה תפוחי אדמה – הכל כדי להשיג תמונה מושלמת ומגרה לספר הבישול. כיום, הוא מבהיר, הכל הפוך. "המטרה היא לגרום לתמונה להיראות כמה שיותר טבעית, כמה שיותר מגרה, כמה שיותר אמיתית", הוא מספר. כדוגמה הוא נותן את הסטים לצילומים למנות של השף שגב משה, שנותן לכל הצוות לטעום את המנות בטרם ניגשים לצילום. כך השף מבטיח חיבור של האנשים עם המנה, בצורה שתבטיח את התוצאה המצולמת הטובה ביותר.

ספר הבישול החדש ("הספר הלבן של מיס פטל ודן לב" שמו) הוא פרי שיתוף פעולה מסקרן בין לב לבין בלוגרית המתכונים שרית נובק – הידועה יותר בתור "מיס פטל" ומחזיקה כ-80 אלף עוקבים באינסטגרם. החיבור הזה בין צלם מקצועי לכוכבת אינסטגרם ממשיך גם בספר, כשהשניים מייצגים שתי גישות שונות מאוד למטבח. "היא מגיעה מהמקום המדויק, של הקינוחים, המתוקים והאפייה. היא עושה בראוניז עם סרגל באיזה OCD מטורף כזה", לב מספר בשיחה עמו. לעומת שותפתו לכתיבת ספר המתכונים, לב הוא "בשלן אינטואיטיבי" כהגדרתו, שנשען על אהבתו למטבח האיטלקי כדי לבשל בסטודיו שלו ארוחות שפע עבור קבוצות. השוני הזה מתבטא גם בספר, כשבבסיסו עומדים שני מתכונים מכל מרכיב – אחד מלוח ואחד מתוק. מיס פטל כיאה לשמה, על המתוק ולב מופקד, כמובן, על האזור המלוח.

כצלם אוכל ותיק, אין בלב רגשות טינה כלפי כל אותם צלמי אינסטוש חובבים שקנו את עולמם בזכות צילום בטלפון סלולרי, אפילו להיפך. בסדנאות הבישול שהוא מעביר הוא גם משלב טיפים מקצועיים לצילום אוכל נכון באינסטגרם – משכנם של כל צלמי האוכל החדשים. "זה מרגש אותי, כי עכשיו זה נחלת הכלל", הוא מספר. "70% מהתוכן באינסטגרם הוא אוכל, ועכשיו רבים עסוקים בדבר הנפלא הזה – לצלם אוכל, זה משמח". כמו בסדנאות הבישול, כך גם בספר החדש – שנמצא כעת במאמצי גיוס המונים כדי לצאת לאור – ישנו שילוב בלתי נמנע של אוכל וצילום.

"צילום האוכל צריך להיראות טעים", לב מתחיל את החלק המקצועי. "אתה בעצם מספר סיפור ומעביר חוויה בתמונת דו ממד. התחושה מתוך התמונה צריכה להיות הכי טבעית שיש. כדי להגיע לשם אנחנו צריכים לפעול על פי שני עקרונות – תאורה וקומפוזיציה. ראשית, התאורה. הכי טוב זו תאורת יום, 'שמש יש רק אחת' אמר לי פעם מרצה לצילום. עדיף שאור השמש יגיע מאחורה או מהצד (כלומר מול המצלם ומאחורי המנה המצולמת). אם אין אור שמש, אז צריך להתחיל לחקות אותה. כשהייתי בדנמרק לצורך צילומים, מדינה לא משופעת שמש, הבאתי איתי אורות לד מיוחדים – זה קריטי".

• האם יכול להיות שהדרך לחיים טובים יותר עוברת בבישול נכון יותר?
• נלי שפר: הצלם שמתחשק לאכול את התמונות שלו
• חומוס במקום שוקולד: צלם האוכל שהחליט לשחק עם ציפוי הגלידה

הקומפוזיציה היא השלב הבא. "עדיף לצלם תמונות אורך, גם בגלל שזה מתאים לאינסטגרם ולסטורי וגם בגלל שאז יש יותר עומק בתמונה ויותר תכונות תלת ממד", לב ממשיך בהסבר. "כשאנחנו מצלמים משהו דמוי מגדל, למשל ערימת עוגיות, נצלם אותה מלמטה כדי להעניק לה איזה נופך דרמטי. כשאנחנו מצלמים צלחת אחת נעשה את זה מזווית של 45 מעלות, כביכול מנקודת מבטו של הסועד. כשאנחנו מצלמים שולחן עמוס בצלחות, נצלם אותו מלמעלה. אלה החוקים הבסיסיים ועליהם כמובן אפשר להוסיף עוד ועוד", הוא מסכם.

צמד הכותבים מציע גם סדנאות בישול וצילום, ולב עצמו – כאמור – מארח בסטודיו שלו לאירועים מצומצמים אך משמחים. שם הוא חושף את רוב סודות הצילום, מניסיונו העשיר כצלם ובשלן. "בסופו של דבר, היום כולם מסתובבים עם מצלמה עליהם 24/7 ובסך הכל רוצים לשתף את מה שעובר עליהם", הוא מסביר את ההיענות הגדולה ללמידת רזי צילום האוכל. לאחרונה הוא מציע גם סדנאות זום של אוכל ישראלי לתושבי העולם (סדנת שקשוקה למשל), או סדנאות איטלקיות לבשלנים ישראליים. "אני גדלתי לאמא מרוקאית ולאבא ניצול שואה, ככה שאוכל תמיד היה סוגיה טעונה בבית שלנו", לב מסביר את המשיכה שלו – ואולי של כולנו – לאוכל. ואם כבר כולנו אובססיביים לאוכל, כדאי שנלמד לצלם אותו כמו שצריך, לא?

מתכונים מתוך הספר:

הבראוניז הכי פאדג'יים עלי אדמות

טארט טאטן בצלים ושאלוט עם טימין וגבינה כחולה