של מי אתה, צמח בר: איך הפך הזעתר לסמל נוסף של הסכסוך הישראלי־פלסטיני

בתרבות היהודית ובתרבות הפלסטינית נחשב הזעתר לצמח המסמל גאולה וחיבור בין אדם לאדמתו. אבל במזרח התיכון, כמו במזרח התיכון, זה לא עוזר לצמח הצנוע לחבר בין הלבבות. 40 שנה לאחר הכנסתו לרשימת הצמחים המוגנים, מה עומד מאחורי האיסור על קטיפתו והאם האיסור רלוונטי לימינו?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אזוב מצוי. הזעתר
נהפך לסמל של
יציאת בני ישראל
ממצרים וגם
של הלאומיות
הפלסטינית
אזוב מצוי. הזעתר נהפך לסמל של יציאת בני ישראל ממצרים וגם של הלאומיות הפלסטיניתצילום: דן פרץ
רונית ורד
רונית ורד

בטחנת הקמח של באסם קאדרי ניצבת מטחנה ייעודית לטחינת זעתר. בשעה שמופעלת המכונה מתמלא חלל הטחנה הקטנה שביישוב נחף בחלקיקים מיקרוסקופיים של אבק עלי זעתר המרחפים סביב ראשו של הטוחן הגלילי. "אין בית בכפר שאין בו זעתר", אומר קאדרי, "את הילדים שולחים לבית הספר עם פיתה או לחמנייה בזעתר". חלק מתושבי הכפרים הערביים הסמוכים מגיעים אליו כדי שיטחן עבורם עלי זעתר שייבשו בעצמם; אחרים קונים ממנו עלים מיובשים וטחונים ומכינים בביתם את תערובת הזעתר (עלי זעתר מעורבבים עם שומשום, סומאק ומלח); ויש הקונים ממנו תערובת זעתר שהוא מכין בעצמו, מקור גאוותו ומשוש לבו.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ