הצצה למטבח של הפליטים הווייטנאמים שנקלטו בישראל בשנות ה–70

בביתה שבבת ים מבשלת אן־דאו תראן־תי את האוכל שעליו גדלה בווייטנאם. הטעמים והריחות הם כאן, אבל נטועים שם. והילדים, שנולדו כולם בארץ, מתכנסים לארוחת יום ראשון המסורתית שמתובלת בגעגועים | וגם שלושה מתכונים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
באן קאנג, פנקייק
מקמח אורז עם
שרימפס מיובשים.
מוגש עם שמן
עירית ורוטב דגים
או עגבניות
באן קאנג, פנקייק מקמח אורז עם שרימפס מיובשים. מוגש עם שמן עירית ורוטב דגים או עגבניותצילום: דור קדמי
מיכל וקסמן
מיכל וקסמן

מהמטבח עולים ניחוחות מבטיחים. "את אוכלת חזיר?" מבררת אן־דאו, בעלת הבית, בהיסוס. אני מאשרת. "ופיש סוס את אוהבת? ורוטב חריף?" היא שואלת בספקנות, ואני מהנהנת בהתלהבות. את רוב שנותיה היא חיה כאן ועדיין בודקת בזהירות אם ואיך יקבלו המקומיים את זרותה הקולינרית.

ערב יום ראשון ובבית משפחת לה נערכים לארוחה החגיגית של השבוע. בני הבית, הואן לה, בן 60, ואשתו אן־דאו תראן־תי (נשים וייטנאמיות שומרות על שם המשפחה שלהן גם אחרי חתונתן), בת 59, חיים בישראל כבר כמעט ארבעה עשורים, אבל מסורת ארוחת יום ראשון, כמנהגן של משפחות בווייטנאם, נשמרת גם כאן, בבת ים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ