הדיי עפאים
צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב

עם אור יצאנו ללמוד לאהוב ברגלינו את הארץ. נעמדנו מעם המדורה, הפנינו גבינו למחנה ובצעדים קלים טיפסנו על גבעה קירחת אחת, עם עץ בודד אחד, המשקיף על שדות פרושים הרחק. תרמילינו היו קלים, שלא יפריעו למישוש, ובהם רק מעט מים ופת עטופה בשקיק ומפות שדבקו בהן החיילים כעיוור האוחז במקלו.

ומפות הרי אפשר ללמוד לקרוא בחדר ריק, מבלי להביט אפילו פעם אחת אל הנוף מן החלון. אפשר להבין כיפה ואוכף וכתף וערוץ ממבט קרוב על כף היד, או אל פנים של אהובה שנמה את שנתה על הכרית שלידך. אפשר למדוד בה בקעותיה ורכסיה ולנדוד בין ערוציה ולהשקיף מהרריה אל חופיה הנשברים אל הסדינים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ