פרא חציל
על גבי שיירות הגמלים הנבטיות לעזה, בדרכי המסחר הערביות לספרד, או על אוכפי הסוסים העותמאניים לבלקן - התמסר החציל בקלות למטבחיהם של עמים רבים והוא מככב באינספור מתכונים. כעת אפשר לטעום ממנו גם כשהוא מגולגל בסיגר עם אגוזי לוז או מטוגן בציר בשר
הערבים הביאו את החציל לאירופה. בחצי האי ההודי אכלו אותו כבר משחר האנושות, אך רק שיירות הסוחרים שצלחו את חצי האי ערב בראשית ימי הביניים הכירו אותו ליבשת הקרה וחשוכת הגסטרונומיה של טרם גילוי העגבנייה.
בסנסקריט כינו אותו וטינגנה (vatingana) ובפיצול הנהרות הפרסי הפך לבאדינג’אן (badinjan), שבתורו קיבל ייחוס ערבי כאל־בדינג’אן במסעותיו אל חופי הים התיכון. הקטלאנים הספרדים, שגילו את סגולותיו ראשונים, שאלו את האותיות אך לא את הניגון וקראו לו אלברח’יניה (alberginia), והיו אלו רוזנים צרפתים שזיכו אותו לבסוף בשם מעודן ואריסטוקרטי - לה אוברז’ין (aubergine).