להגיש לאורחים את האביב בשמונה סלטים צבעוניים

בגנים עדיין מחכים הילדים לאביב. הם שמעו על יופיו ושפע פריחותיו משירי קדיה מולודובסקי ומרים ילן־שטקליס וכשחזרו מטיול הבוקר אף חלצו מגפיהם בפתח הגן בציפייה דרוכה לבואו. אלא שאז הגישה הגננת את ארוחת הצהריים ועפעפיהם הקטנים נעצמו בחדר השינה וכשהקיצו כבר הפציע הקיץ באורו הבוהק, והאביב נותר בנפשם כסיפור אגדות ממולדת רחוקה. כשיחזרו מחופשת החג כבר ינעלו לרגליהם הקטנות סנדלים ועל ראשם המזהיב יחבשו כובע מפני השמש העזה. הקיץ ינשוב בחמסיניו דרך רשתות היתושים שעל החלונות ויישאר עד לשנה הבאה ולבם אולי יתמה בצהריים מיוזע אחד בין הקוצים הצהובים איך חלפה העונה הירוקה כשנמו את שנתם.