הזמן האבוד
למרות המזגנים וקצב החיים שהואץ, נדמה שכולנו זקוקים לנחמה קרירה לעת ערב. זוהי שעתם של המרקים הצחורים והצוננים
לרגעים נראה היה כי הבריות פה התרגלו כבר לחום וללחות. גברים עמלנים הניחו מלאכתם ויצאו אל המרפסת לעת ערב עם אבטיח וענבים מתוקים. נשים חרוצות עצרו בדרכן מעמל יומן בין אקליפטוסים עבותים בשדרה לטובת מעט רוח המשיבה את הנפש. אפילו הילדים פסקו ממרוצם והתיישבו בחבורה סביב אחותם הבכורה, המקריאה להם סיפורי אגדות טרם לילה. לרגע היה זה רק הקיץ על חמתו וחמסיניו, ידוע ומוכר. אלא שאצלנו האוויר אוזל. צפוף מדי, אולי, ומסתיר את הנוף, ואנשים הרבה חולפים ומפריעים את מנוחת הצהריים. אולי משום שבנו פרנסינו את...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר