שלוש דרכים ביתיות נפלאות להגיש קציצות
אולי במחאה החברתית הבאה יעמדו הבריות על זכותם לאכול את ארוחת הצהריים בחיק משפחתם, לבלות זמן פנוי עם ילדיהם ובני זוגם ולנהל עמם שיחה
באחד בספטמבר מתחילים החיים לקצוב את עצמם מחדש. בבוקר קפה ופרוסה בריבה, לארוחת העשר כריכים עטופים בניירות פרגמנט לבנים ובצהריים ארוחה ליד השולחן עם ילדים בפנים מאדימות ועיניים מלאות סיפורים.
הזמנה לארוחת צהריים בבית חביבה עלי מכל הצעה, ומי שעתותיו בידו לבשל במטבחו כשהשמש עוד במרום השמים קונה אצלי את עולמו במחיר צלחת אורז וקציצות. כשהיינו ילדים, היו חוזרים ההורים אל הבית מבית המלאכה, מן החנות או מהמשרד בשעת צהריים, אוכלים יחד את ארוחתם, פונים לחדר מוגף הווילונות לתנומה קלה ואחר כך חוזרים אל מלאכתם לשעות אחר הצהריים. בימי שלישי אף נטלו מנוחה משעת ארוחת הצהריים ואילך ולא חזרו אל המשרד והפארקים, וגני השעשועים נתמלאו בילדים צוחקים ובהורים נינוחים המשוחחים סביב ספסלי העץ.