שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
הדיי עפאים
צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב
הדיי עפאים
צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב

בטפטוף הראשון אני ממהר להעמיד את סיר המרק על הכירה. כבר כמעט מאה שנים שהמשפחה שלי בארץ הזאת, הצחיחה, היובשנית, אך משהו בגנטיקה שלנו עדיין מתגעגע לחורף עמוק ולבן. אולי קצב החיים הטבוע בנו מדורות מתעקש להאט ולהתכנס, לשבת שעות ארוכות סביב התנור עד שהאד שבחלונות יפשיר ולהתחמם מבפנים.

ומרק הרי מבשלים כדי שיאריך את הטעם כמו שצילום מאריך את הזיכרון. בעיירות ובכפרים הדלים שבהם נדדה משפחתנו, שם, היה מעט בשר של ממש, אם בכלל, יותר עצמות, עוד יותר תפוחי אדמה והכי הרבה מי הפשרת שלגים. כשמבשלים אותם יחד די זמן, מתמשך הטעם של שאריות הבשר גם אל המים הרתוחים וכך גם האוכל, כמו החיים עצמם בגולה ההיא, הופך להיות מעט הווה והרבה געגועים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ