הדיי עפאים
צילום: דן פרץ | סטיילינג: נורית קריב
הדיי עפאים
צילום: דן פרץ | סטיילינג: נורית קריב

את היין המשמש לזיקוק הקוניאק אי אפשר לשתות. הוא יבש מאוד וחמוץ והענבים הלבנים שמהם הוא נסחט ממהרים לתסוס בכוהל משכר. אחר כך מרתיחים אותו בדודי נחושת גדולים פעם ועוד פעם עד שמן הצינור הדקיק נוטפות טיפות או־דה־וי (Eaux de vie), מי החיים.

גם מי החיים ההם חריפים מאוד וצלולים מדי ורק כעבור לפחות שנתיים וחצי שבהן שהה הנוזל בחביות עץ אלון שנכרת ביער לימוזן טעמם מתרכך מעט וצבעם הופך זהוב וענברי. מי שפוסע במרתפים הקרירים שואף את אדי האלכוהול הנודפים מן החביות ולבו מתרחב. חברי קומונת קוניאק שבחבל פואטו־שראנט קוראים לאדים האלו part des anges, חלקם של המלאכים, והמלאכים בקוניאק עליזים מאוד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ