בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המהפכה הירוקה

תחת החמה הלוהטת, רק הארוגולה יכולה להשיב את טעם החיים: מר-מתוק-חריף

תגובות

על גבעה עגולה מעל עין-חדוה שבנחל דליה עצרנו להסדיר נשימה. תחתינו נפרשו גבעות מנשה המצהיבות ובאופק, בקצה ואדי ערה, עלה אבק סמיך שהסתיר לרגע את גדודי הדחפורים. אלה הדחפורים שכמה חודשים אחר כך כבר הפכו את הערוץ השוקט למחלף רב-ערוצי בכביש 6, אבל אנחנו, מה כבר ידענו.

היתה זו שעת צהריים רותחת באמצע יולי, בסיומו של מסע שהחל עוד בערבו של ליל אמש. היינו עייפים ורצוצים ובכל זאת, לרגע קצר של חסד, הצלחנו לשכוח את החגור הכבד והנשק, ועמדנו דוממים נוכח מרבדי הדגן, המטעים והכרמים שנחו שלווים לרגלינו. יופי כזה שנקנה במאמץ לא ראינו עד אז מעודנו. המים בכלינו אזלו והמשכנו להתנשף בכבדות, היינו צמאים אבל רצינו שהרגע לא יחלוף לעולם.

מבלי ששמנו לב התכופף חייל אחד, מושבניק, ועקר כמה עלים ירוקים קרוב לאדמה. הוא צרר אותם בכפותיו והגיש אותם אל פינו כמי שמגיש מימייה לצמא במדבר. היה לעלים האלה את טעם החיים עצמם, מרים-מתוקים-חריפים ומלאי עסיס מתפרץ. נשענו על עץ החרוב הגדול ולעסנו אותם בתאווה, כאילו בלענו יחד איתם את הטבע כולו ואת הנוף ואת הרגע הזה שלא ישוב. "ארוגולה", אמר המושבניק התמים, "שמים את זה בסלט. מה, אתם לא מכירים?"

כבר בימי רומי העליזים נחשבו עלי הארוגולה כמעוררי תאווה והוגשו אחר כבוד על שולחנותיהם של אצילים ומלכים. הכפריים ייחסו לעלים הפריכים-חריפים סגולות ריפוי וליקטו אותם בהרים כדי לצנן ברעננותם את לילות הקיץ החמים ובאיסקיה שבמפרץ נאפולי אף הגדילו לזקק מהם את ליקר הרוקולינו, דיז'סטיף מתוק-מריר שממריץ את הדם ומחיה את הנפש.

הארוגולה, הנקראת גם רוקט או רוקה, היא בת משפחתם של החרדל, הרשאד וגרגר הנחלים, וכמותם נהנית מטעם ירוק ומעט חריף. העלים והפרחים הבהירים נפוצים ואהודים לאורך כל חופיו של הים התיכון ואילו בארצנו נקרא הצמח "בן-חרדל מצוי", זה הצומח פרא בשדות פתוחים בחורף ובאביב ומעטר את צדי הכבישים במרבדים צהובים.

באופן מפתיע, ועל אף הפופולריות הרבה של הצמח, החלו חקלאים לגדלו באופן מסודר רק ב-20 השנים האחרונות. עד אז הוא נקטף בר בשדות הפתוחים ואילו היום ניתן למצוא אותו בכל מרכול שטוף ומוכן לאכילה, וטוב שכך. הוא מצוין כשהוא צעיר וטרי בכריכים ובסלטים, לבדו או עם עלים צעירים של רשאד, סלק, מיזונה או חסות פריכות. כשהעלים בוגרים יותר ובשרניים, הם נהדרים בחליטה קצרה כמילוי למאפים עם גבינה או כתוספת לפסטה עם שמן זית וצנוברים, למשל.

הארוגולה משתדכת מצוין גם לבשר, דגים, גבינות ודגנים. נסו פעם לנגוס בצרור עלים שכזה בצהרי יום קיץ חם ומתנשף ותרגישו לרגע איך הנשימות הופכות קלות והגוף כולו מתמלא ברעננות ירוקת עלעלים.

סלט ארוגולה ואנדיב עם משמשים ורוקפור

הסלט המופלא הזה יכול להתקיים רק בקיץ. הוא משלב את מתיקות המשמשים עם חריפות הארוגולה ואת מרירות האנדיב עם מליחות הזיתים למסיבת קיץ אמיתית בתוך הפה. טעמי הסלט החדים מתאחדים תחת ויניגרט קטיפתי חריף-מתקתק של יין קינוח וחרדל. צריך לטעום כדי להאמין.

בשוק:

ראש אנדיב טרי

צרור קטן של ארוגולה או גרגר נחלים

חופן זיתי קלמטה גדולים מגולענים

4-5 משמשים כהים, מתוקים ומוצקים

50 גרם גבינת רוקפור או גורגונזולה

חצי כוס אגוזי לוז קלויים וקלופים

בצנצנת:

רבע כוס שמן זית

רבע כוס יין מוסקט או יין קינוח אחר

כפית חרדל דיז'ון

חצי כפית מלח אטלנטי

במטבח:

מפרידים את עלי האנדיב ונפטרים מהעלים החיצוניים. מניחים בקערה יחד עם עלי הארוגולה וזיתי הקלמטה. מגלענים את המשמשים, פורסים לפרוסות ברוחב 3-4 מילימטרים ומוסיפים לקערה.

מנערים בצנצנת את שמן הזית, יין הקינוח, החרדל והמלח לקבלת ויניגרט אחיד. יוצקים על הסלט ומקפיצים קלות בקערה מבלי לשבור את העלים.

מפוררים מעל את גבינת הרוקפור ומוסיפים את אגוזי הלוז. ערבוב קצר נוסף והסלט מוכן.

אוכלים, בגינה, במרפסת או מול המזגן, עם טוסט דק מלחם שיפון וכוס יין לבן וצונן.

 

קצת אחרת

לגירוי החושים - משאירים את המשמשים חצויים, וקולים אותם על מחבת לוהטת עם שתי כפות סוכר וכף מים עד לקבלת צריבות קרמליות נעימות. מוסיפים את אגוזי הלוז למחבת, מניחים להם להתכסות ברוטב המשמש הקרמלי. מורידים מהאש ומוסיפים הכל לסלט.

להעלאת המורל - חוצים את המשמשים, ומניחים אותם כקערות כשפניהם כלפי מעלה. ממלאים את מקומם של הגלעינים בכפית ערק או קוניאק בכל אחד ומניחים לנוזל האלכוהולי להיספג. ממשיכים בהכנת הסלט לפי המתכון.

לארוחה שלמה בצלחת - מקפיצים 200 גרם נתחי ירך או חזה של עוף טרי בשתי כפות שמן זית, מעט צ'ילי חריף וכפית גרידת לימון, ומוסיפים לסלט ברגע האחרון. אם מוסיפים גם מעט שורש ג'ינג'ר טרי מגורר ושני גבעולי בצל ירוק חתוכים, מקבלים טוויסט אסייתי נעים כמחווה למוצאו הסיני של המשמש.

לארוחה צמחונית - קולים בתנור בתוכנית הגריל 2-3 פרוסות לחם מאתמול, מוברשות בשמן זית ומרוחות בשן שום עד להשחמה. שוברים לחתיכות גסות, מחליפים את גבינת הרוקפור ב-150 גרם קרעי מוצרלה טרייה, ומקבלים סלט פנצנלה איטלקי עליז במיוחד. אפשר להוסיף גם פרוסות דקיקות של שומר טרי ועלי בזיליקום ירקרקים ולהשמיע ברקע אריות של פוצ'יני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו