בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתכונים

הגיע זמן הצ’אודר

הצ’אודר, מרק סמיך ועשיר המכיל חלב או שמנת, נפוץ היום כמעט בכל מסעדה או פונדק בצפון אמריקה. אפשר לשחק עם המתכון ולהכין גרסה מגוירת, גרסה מעושנת, ורודה ואף צמחונית למרק הדגים, ולהגיש עם בירה וכריך, כשברקע אוקיינוס וכבישים מתפתלים

11תגובות

לנסוע. התנועה ושינוי המקום הם לפעמים כל שנדרש כדי לפתור את מה שאינו פתור ולרכך את כל מה שנוקשה ומתנגש ומתנפץ. לנסוע. לא למקום אחר או לחופשה, לא במושב האחורי במונית או בכיסא מרופד במטוס נוסעים ענקי. לנסוע ממש, בכיסא הנהג, במכונית פעורת חלונות, עדיף שתהיה בעלת מוט הילוכים ידני ורעש מנוע מטרטר הנאנק מלחיצה על דוושת הגז ונאנח מדריכה על הבלם.

הרוח כדאי שתהיה קרירה, מלוחה מעט, ובמקביל לכיוון הנסיעה עדיף שיימתח חופו של איזה אוקיינוס, או ים, או לפחות אגם רחב ידיים. ובלי רמזורים. או עומסי תנועה או כיכרות או צמתים. כביש ארוך וישר, או מעט מתפתל, כזה שאפשר לפתח בו מהירות קבועה ולשאוף עמוק את האוויר הנקי של הים.

לבד במכונית הראש מתפנה לשיחות פנימיות מתמשכות עם כל מי שמעכב ומתנגד ופוגע. נאמר כל מה שיש לומר ונשמע כל מה שנותר להיאמר, עד שעם המרחק והזמן נעלמים כולם אחד אחרי השני ונותרת השיחה היחידה שקיימת, זו שלעתים רחוקות יש די שקט או פנאי לנהל, זו שבינך לבין עצמך.

אחר כך בא שקט ארוך. מנגנים במערכת דיסק של ניל יאנג או ג’יימס טיילור או ג’וני מיטשל ושרים בקול רם מבלי שאף אחד ישמע את קאנטרי רואד ואת סוויט בייבי ג’יימס. ואז באים ההשלמה והפיוס ובהירות הדברים וצלילות המחשבה. האוויר הקר וסערת הנפש ששכחה מפתחים תיאבון בריא וסוף־סוף עוצרים את הרכב בצד הדרך, ליד פונדק נשכח עם עוד שני טנדרים גדולים בחניה. ברקע מנגנים סינטרה והספיישל הוא מרק וכריך, כמו תמיד.

�� �

צ’אודר דגים

הצ’אודר, מרק סמיך ועשיר, המכיל חלב או שמנת, נפוץ היום כמעט בכל מסעדה או פונדק דרכים בצפון אמריקה. הוא מוגש בגרסתו המקורית עם דגים, או בגרסאות צמחוניות עתירות תירס, פטריות, או בטטות.

מקורו של מרק הדגים הנודע בעיירות הדיג ושוקי הדגים שבחופיה המזרחיים של ארצות הברית. בגרסאותיו הקדומות היה המרק צלול יותר, ללא החלב המאפיין את צורת הגשתו במסעדות של ימינו, ומורכב משלל הדיג של אותו היום בתוספת ירקות העונה. גרסה מפורסמת לא פחות עושה שימוש בצדפות ובפירות ים אחרים במקום בשר הדגים ובציר סרטנים או מי־שימור הצדפות כנוזל הבישול העיקרי.

מרק הדייגים הגס היה הגרסה הצפון־אמריקאית לבויאבז הים־תיכוני, אלא שמזג אוויר קר ודגי קוד והדוק עושים את כל ההבדל. תוספת החלב והשמנת התפתחה במסעדות שאימצו את המרק הפופולרי בתפריטיהן, אך ניסו לעדן את טעמיו הימיים ולהתאימם לקהל הרחב. בגרסאות שונות מוסיפים למרק אף גבינת צ’דר אמריקאית מגוררת ושמנת כבדה, כך שטעמי הדגים נעלמים כמעט לגמרי. במסעדות הדרכים שלצדי הכבישים מגישים את המרק בתוספת קרקרים תעשייתיים ופריכים, מעין שקדי מרק שצורתם מחומשת ומכונים “crab crackers” - צנימי סרטנים.

השימוש בחזה אווז או בייקון אינו חובה ונהוג רק בחלק מהגרסאות. תפקידו של הטיגון הממושך להעניק למרק טעם מעושן ועשיר וציפוי פריך להגשה. ניתן בהחלט לגייר את המנה ולהימנע מהשימוש בבשר או בציר העוף ולבסס אותה כולה על השימוש בדגים טריים. כאן, אגב, אין מקום לפשרות ויש להשתמש בדגים טריים בלבד, כאלו שנמשו הבוקר מן הים. ניתן בהחלט להשתמש גם בדגי נהרות, כגון הסלמון או הטרוטה (פורל), שצבעם ורדרד וטעמיהם מתוקים משהו. כדאי גם לעשות שימוש בכמה סוגי דגים ביחד כדי להעשיר את טעמי המרק ומרקמיו.

בשוק:
חזה אווז מעושן במשקל 150 גרם, או פרוסת בייקון במשקל דומה ‏(לא חובה‏)
1 כרישה שמנמנה
2 שיני שום
2 תפוחי אדמה בינוניים
3 גבעולי סלרי טריים
2 כוסות ‏(1/2 ליטר‏) ציר עוף או מים
2 כוסות חלב מלא, או 1 כוס חלב ו–1 כוס שמנת מתוקה
1 ק”ג דגי־ים טריים, מפולטים, ללא עור או עצמות
מלח אטלנטי

במטבח:
מחממים סיר רחב וכבד על אש בינונית. קוצצים את חזה האווז המעושן או הבייקון לפיסות קטנות, כולל שכבת השומן העבה המקיפה את הבשר, ומעבירים לסיר. מנמיכים את האש, מערבבים מדי פעם בכף עץ ומניחים לשומן להינמס ולטגן את פיסות הבשר עד שהן הופכות לפריכות ושזופות. נזהרים שלא לשרוף ולהשחים את השומן.

בעזרת כף מחוררת מוציאים את קוביות האווז אל נייר סופג ונפטרים מחלק מהשומן שנותר בסיר, כך שנותרת שכבה דקה העוטפת את דפנותיו. קוצצים את הכרישה, מוסיפים לסיר ומערבבים כל העת בכף עץ.

קוצצים את השום, חותכים את תפוחי האדמה לקוביות קטנות בגודל 1/2 ס”מ ואת גבעולי הסלרי לפרוסות דקות ומוסיפים גם אותם לסיר. מערבבים מעט, יוצקים מעל את הציר או המים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים כ–20 דקות עד שתפוחי האדמה מתרככים. מוסיפים את החלב והשמנת ומחממים שוב את המרק מבלי להרתיח אותו. ממליחים מעט וטועמים.

מי שאוהב את המרק שלו גס ונגיס, ישאיר את המרק כמו שהוא וימשיך לשלב הבא. מי שמעדיף מרקם עדין יותר ייטול לידיו את הכלי בעל התחתית המחוררת, המשמש למעיכת תפוחי האדמה וימעך מעט את תוכן המרק תוך כדי ערבוב.

חותכים את בשר הדגים לרצועות רחבות ומוסיפים למרק. מחממים שוב את המרק מבלי להביאו לרתיחה ומבשלים על אש קטנה במשך כמה דקות, רק עד שבשר הדגים משנה צבעו לבהיר ומרקמו למתמסר מעט. יוצקים מיד לקערה רחבה, ומעל מפזרים את שבבי חזה האווז המטוגנים. מגישים עם בירה קרה ואחר כך כריך סלט ביצים בלחם רך וללא קרום, ומדמיינים שרעשי המכוניות ברחוב הם רחשי הגלים הנשברים אל חופי האוקיינוס.

לצ’אודר מעושן:
מוסיפים לתערובת בשר הדגים פרוסות סלמון מעושן או טונה מעושנת. ניתן גם להשתמש בדגי טרוטה ‏מעושנים שבשרם רך וטעמם עדין ונפלא.

לצ’אודר ורדרד:
מוסיפים 3–4 עגבניות קלופות לבישול יחד עם הכרישה ותפוחי האדמה ומעט צ’ילי גרוס. המרק מתקבל ורדרד ומתקתק עם סיומת חריפה נעימה.

לצ’אודר תירס:
מחליפים את תפוחי האדמה בשלוש־ארבע כוסות גרעיני תירס טרי שהופרדו מהקלח בסכין חדה. ממשיכים עם או בלי דגים, אך עם הרבה שמנת ומגישים עם קרוטונים מעשה־בית קלויים בחמאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו