שני מתכוני דגים ים־תיכוניים

אוכל אינו מציע נחמה. למזון עצמו אין שום תפקיד מלבד הזנת הגוף כדי שזה יישא בקרבו את המוח ואת הנפש. רק הארוחות הן אלה החשובות, ומתוך שהן נאכלות בצוותא נולדים מהן הגעגוע והצער והשמחה והציפייה. הנה, מי שאכל עם אהוב לבו את ארוחתם האחרונה בטרם נפרדו לעד, יזכור את טעמה על לשונו ואפילו היתה לחם יבש וזיתים, ואילו מי שהסב לסעודת פאר ולצדו בריות שקופות ומזויפות, ישכח את טעמה עוד בטרם יעזוב את האולם. זהו טבעו של האוכל שאנו נוטים לעתים לטעות בו וזו גם הסיבה שאפילו אם לא טעמנו ממנו מעודנו, ורק קראנו עליו בספר או צפינו בו בטלוויזיה, הוא עשוי לעורר בנו את אותם הרגשות כאילו אכלנו ממנו ממש.