מתכון

תקופת צינון: מרקים קרים לקיץ חם

כשהכל נעשה חם ומנומנם, זו שעתם של המרקים הקרים: מגספאצ'ו אנדלוסי ועד בורשט ומרק קישואים ושקדים. קלים, מרווים, וצופנים כמה סודות

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

כבר כמה שבועות, ובלי קשר לדכדוך המלחמה, השוק במצב רוח עצל. הרוכלים מנומנמים משהו וגם לירקות, לפירות ולעשבי התיבול קשה לשרוד את החום הקשה. מה שיוצר הלך רוח דומה גם במטבח, המחפש לו בקצב אטי מזונות צוננים וקלים להכנה. המרקים הקרים הם דוגמה נפלאה למזון שכזה, קל, קריר, פשוט וטעים טעים.

המפורסם מכולם הוא אולי הגספאצ'ו האנדולוסי שמוריד את הטמפרטורה של תושבי ספרד בימי הקיץ הלוהטים. הוא מכיל לחם ישן, עגבניות בשלות, שום, שמן זית וחומץ שרי חרז. החומץ המשובח והעדין, שהוא בעצם סוד טעמו של המרק, מיוצר בספרד סמוך לעיר חרז ועשוי משרי מיושן בחביות עצי אלון. טעמו עמוק ועשיר והארומה שלו עדינה ואינה מעקצצת. מעט יודעים שהגספאצ'ו נולד כמרק חם, ללא עגבניות, והכיל רק מים, לחם יבש, שום, שמן זית וחומץ. את הלחם שהתייבש ולא ניתן יותר לאוכלו, השרו במים לשעות אחדות, סחטו וכתשו אותו במכתש ועלי יחד עם שאר החומרים. התקבל מרק סמיך, משביע ומנחם. כיום ניתן למצוא במסעדות פועלים ספרדיות את שרידי אותו גספאצ'ו תחת השם 'אחו בלנקו' (Ajo blanco), לעתים עם תוספת של שקדים מולבנים או ענבים ירוקים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ