קובות בעדה החאלבית הן עניין די גדול. בכל ארוחה שבה הן מוגשות (לפעמים מטוגנות, למנה ראשונה, אבל לרוב מבושלות בנזידי בשר או במרקים חמצמצים) הן הופכות מיד לנושא השיחה. מסכנות הקטנות הממולאות האלה, כמה ביקורת הן סופגות, ומכל הסועדים. עיקר הדיון הסוער נסב על ממדיהן: קובות סוריות חייבות להיות קטנטנות ועגולות וכולן חייבות להיות זהות בגודלן. לאחר שמוצה הנושא, מיד יתפתח דיון נוסף, הפעם על דקות הבצק, ואם, חלילה, למארחת לא היתה הסבלנות הנדרשת והיא הוציאה מתחת ידיה בצק העבה מהרצוי בכמה מילימטרים, הקובות שגילגלה לא ייחשבו. וגם על המלית יהיה למסובים מה להגיד תמיד, האם למשל היא נדיבה בשומן כבש או שהמארחת התקמצנה כאן והשתמשה בסתם בשר שמן. זה נשמע די נורא אבל הכל נעשה בשמחה מתובלת בחוש הומור ובלוויית בדיחות שמצחיקות את כולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ