לא מעט אנשים מחכים בסדר פסח דווקא לחרוסת. לרוב המשפחות יש החרוסת המסורתית שלהן, שכולם אוהבים ושחוזרת לשולחן בכל שנה ללא כל שינוי. לפני כמה שנים – הייתי אז בתקופה "מקסיקנית" והוספתי שוקולד מריר כמעט לכל תבשיל – התחשק לי להעז ולהפתיע את המשפחה עם תוספת שוקולד מריר לחרוסת הרגילה. לא גיליתי לאף אחד שהחרוסת שכולם מחכים לה השתנתה, הגשתי אותה לשולחן בפנים חתומות – וסדר הפסח ההוא ייזכר לדורות. האוכל שהוגש לא עניין אף אחד, כולם רצו רק עוד מהחרוסת, ובזמן שכולם אכלו מרק עם קניידלך, אני רקחתי במטבח חרוסת חדשה לאחר שהכמות המקורית נאכלה כולה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ