לימור לניאדו תירוש

בכל חודשי הקיץ אני מתגעגעת אליו, מחכה שיגדל וישמין ממי הגשם עד שטעמו יחזור להיות הדבר האמיתי. עבורי, יותר מדי זמן הוא קטנטן, רזה וכמוש; בלי טעם, בלי ריח, בלי כל הקסם שבו. ואני ממתינה בסבלנות, כמו בכל שנה, ויודעת שאחרי הגשם הגדול הוא יתמלא במי האדמה ויעשיר את תבשילי בטעם ובריח שיש רק לו. השנה, לא יודעת למה, לקח לו הרבה יותר זמן, ורק עכשיו, ממש־ממש עכשיו, הוא חזר להיות עצמו, ויישאר איתנו גדול ורב־עוצמה לפחות לחצי שנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ