לימור לניאדו תירוש נפרדת מהמדור במתכון למנה הראשונה שבישלה אי פעם

שש שנים ומאות מתכונים אחרי שטור זה עלה לראשונה, הגיע הזמן להיפרד. כמה מלים לסיום וגם מתכון אחד שיש לו מקום מיוחד בלב

לימור לניאדו תירוש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לימור לניאדו תירוש

קוראים ובשלנים יקרים, זהו טור פרידה. כבר שש שנים אני כותבת ומצלמת את המדור הזה, חולקת איתכם מדי שבוע את אהבתי לבישול ולאירוח, לניחוחות של תרבויות רחוקות ולאלו של המטבח המקומי הנפלא. האתגר הזה הסב לי לכל אורך הדרך סיפוק גדול והזדמנות ללמוד דברים חדשים בעצמי, וגם הרבה רגעים שמחים. במיוחד כשהצלחתי לגרום לקוראים להניח את העיתון, להפשיל שרוולים ולהיכנס למטבח; לבשל ולאפות, להחמיץ ולרקוח, ליהנות מהתהליך, ולא פחות מכך - מהתוצאה. לכל קוראי, ובמיוחד לבשלנים שביניכם, מנוסים וחסרי ניסיון כאחד, אלה ששלחו הודעות אינספור וביקשו שאסביר, אפרט, אהיה מדויקת יותר, לא אקח כמובן מאליו את המעקב אחרי הוראות ההכנה – 
ל־כ־ו־ל־כ־ם – אני רוצה להודות מעומק הלב! מכל מלמדי השכלתי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ