לא רק לצמחונים: שלושה מתכונים עם טופו

טופו סופג היטב את הרטבים שבהם הושרה ותורם לבריאותם של אלה שתפריטם דל בבשר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים12

הטופו, המצאה סינית בת כ3,500 שנה, הוא חומר גלם עיקרי בתזונת העם הסיני, אך דווקא היפאנים הם שביססו את מעמדו במטבח המערבי. הוא עשוי פולי סויה ונחשב למקור חשוב לחלבון, סידן, ברזל ומינרלים. תרומתו חשובה במיוחד לצמחונים ולמי שתזונתם דלה בבשר.

בסין אפשר להשיג טופו טרי בכל כפר ושכונה. אומן מקומי יוצר אותו בתהליך שמזכיר גיבון: משרה פולי סויה במים, מבשל, טוחן ומסנן. את החלב המסונן הוא מרתיח, מצנן ומוסיף מינרל מיוחד, המאפשר את גיבון הסויה. לאחר היווצרות גושים רכים ("פרחי טופו") הוא מסנן את תכולת הסיר בבד מיוחד. מוצקי הסויה שנותרו בבד הופכים לטופו. 

מרבית הסויה הגדלה בארצות הברית היא תוצר של הנדסה גנטית, אך אפשר להשיג טופו אורגני שערכו התזונתי הגבוה מובטח (על אריזות הזנים המהונדסים יופיעו האותיות GMO).   

מרקם הטופו לח וחלקלק וטעמו האנמי נטול טעם דומיננטי. יתרונו הגדול, מעבר לערכיו התזונתיים, הוא יכולת ספיגה טובה של הטעמים והרטבים שבהם הושרה. 

לטופו שלושה סוגי מרקמים: "משי", חלק שטעמו עדין; "רך", שמתאים להקפצה ולבישול ברטבים; ו"רגיל" שמתאים לטיגון ולצלייה בתנור.

לאחר פתיחת אריזת הטופו מומלץ להעביר אותו למכל, למלא במים ולקרר. מומלץ להחליף את המים מדי יום, כדי לשמור על הטריות.

טופו לימור תירוש
צילום: לימור לניאדו תירוש

טופו
צילום: לימור לניאדו תירוש

טופו שחור עם בוק צ'וי
טופו שחור עם בוק צ'ויצילום: לימור לניאדו תירוש

limortiroche@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ