מתכון |

פסטייה, אהובתי

פעם בשנה באותה השעה, בארוחה האחרונה בסוכה, תמיד חיכינו לכוכבת החג: גבוהה, יפהפייה, עם מעטה בצק שחום־מתפצפץ ומלית עוף שופעת טעמים. ההכנה קצת מורכבת, אבל התוצאה מצדיקה את המאמץ

לימור לניאדו תירוש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לימור לניאדו תירוש

בילדותי, הפסטייה ("מאפה קטן", בלטינית) נאפתה פעם בשנה בארוחה האחרונה לפני פירוק הסוכה. אני זוכרת את הארוחה הזו, שחזרה על עצמה מדי שנה — ערב בהיר של תחילת הסתיו, מעט קריר, וכל הילדים עטופים בשמיכות פיקה, ישובים צפופים מסביב לשולחן העץ שבסוכה. על השולחן פרושה שעוונית פרחונית ועליה מיני צלחות קטנות מלאות בסלטים מבושלים: סלט גזר בכמון, סלט עלי מנגולד בשום ופלפלים יבשים, סלט סלק וחומוס, סלט תפוזים וזיתים, מטבוחה חריפה וחלה גדולה ומתוקה שסופגת ומנגבת את כל הרטבים העשירים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ