תחושת חמיצות מענגת: דברים שלימון פרסי יודע לעשות
סלט חיטה ועשבים, מרק עשבים ובורגול או חורשט סבזי — תבשיל הדגל של המטבח הפרסי. כולם מקבלים את טעמם המיוחד מלימון פרסי מיובש
הלימון הפרסי המיובש ("לימו עומאני" בפרסית) משמש כתבלין עיקרי בתבשילים פרסיים רבים ומעניק להם את טעמם המיוחד, עם הבשומת החמצמצה המזוהה עם המטבח מארץ זו. יש ללימון הזה קשת טעמים שנעה בין חמצמצות רעננה למרירות קלה, והוא למעשה סוג של ליים קטן וצהוב שטעמו וצבעו הסופיים תלויים בשיטת הייבוש שלו.
את הלימון הצהוב החיוור (הנקרא "הלבן" בחנויות) מייבשים קודם באוויר הפתוח בשמש ואחר כך בתנורי חימום על חום נמוך. ואילו את הלימונים השחורים מייבשים בסירי חימום על חום נמוך עד קבלת לימונים מפוחמים. ללימון השחור טעמים עזים, חמוצים־מרירים, והוא מעניק לתבשילים גם צבע כהה. הלימון הלבן עדין יותר בטעמיו.
ישנם כמה אופני שימוש בלימון הזה: כאשר רוצים לקבל את טעמיו העזים וריחו האופייני, שוטפים אותו, מנקבים על ידי נעיצת האגודל בקליפת הלימון, ואז מכניסים בתחילת הבישול ומבשלים שעה־שעתיים (בד"כ יידרשו 3–4 לימונים לסיר בינוני). כדי לקבל טעם מעודן וארומתי יותר חוצים אותו, מסירים את הגרעינים ומוסיפים אותו אחרון לבישול קצר.
הלימונים המיובשים טובים לחליטות תה, למרקים, לנזידי בשר ועוף, לאורז, לתפוחי אדמה ועוד.
מתכון לסלט חיטה, עשבים ולימון פרסי
limortiroche@gmail.com
עוד מתכונים מומלצים של לימור לניאדו תירוש בבלוג "מטבח מקומי":
תגובות
מדדים של קסם
