טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסוד שמאחורי הגרגירים: איך להכין חומוס ביתי?

אסי גל, חובב חומוס מושבע, יצא לבדוק איך מכינים את הממרח הכל ישראלי על הצד הבריא ביותר. אז במקום לנשנש פיתה הוא הסתפק בקולרבי, הכניס לעניין גמבות, וחזר עם תובנה עמוקה

תגובות
חומוס מסבחה עם רוטב תטבילה
לימור לניאדו תירוש

אם לדעת להכין רק מאכל אחד - אז שיהיה חומוס. זו אמת שהייתה ברורה לי מאז ומתמיד. סטייק זה מרשים (אבל לא לצמחונים), סושי זה מעניין (אבל לא לכולם) ובסופו של יום, מעט מאוד דברים מצליחים להרשים אנשים כמו צלחת טובה של חומוס. למעשה, מעט מאוד מאכלים מעוררים שיחה ודיון מתפלמס כמו חומוס - המאמי הקולינרי הישראלי. איך להכין, מאיזה גרגירים, האם לוותר על הפיתה וכמובן - הדיון המשמעותי מכולם על מלך החומוס האמיתי, מעסיקים את הראש היהודי כבר שנים. עם השנים, למדתי שהחומוס האהוב על אדם מלמד עליו לא פחות ממבחן פסיכוטכני, ומעורר פולמוס משמעותי בקרב השותפים לשיחה.

נסיונות רבים וכושלים גרמו לי להבין שהעסק לא מסתכם בבישול, טחינת גרגרים, זילוף שמן זית והכרזת "וואלה!". כל מי שניסה להכין בעצמו מנה מצא עצמו שבור מול חומוס דליל מדי, חמוץ או כבד מדי, ועכשיו לך תשרה עוד שמונה שעות גרגרי חומוס, תבשל שעתיים ותקווה שהפעם יצא לך טעים. מה זה טעים? כל כך טעים שכולם ישקלו להכתיר אותך כמלך החומוס וגם יעלו תיעוד מצולם לפייסבוק. אז נכון, יש לא מעט מתכונים ברשת ובכלל, אבל כדי לדעת איך להכין חומוס כהלכתו, תמיד כדאי לראות בפעולה מישהו שמבין עניין. וככה, מפה לשם, אחרי כניסה לאתר Funzing, מצאתי את עצמי בסדנה של אמבר רוגע, שתלמד אותי את כל רזי הכנת הממרח המזין והבריא מכולם, ואולי גם איך לזכות בתואר "מלך החומוס של השכונה". אמבר היא טבעונית הדוגלת בתזונה בריאה ותופסת את הממרח הפופולרי כמאכל מזין ורב סגולות. ככזה, צריך להקדיש לו את מלוא הרצינות ולהכין אותו צעד אחר צעד.

פותחים שולחן

חבורה של 13 חובבי חומוס בני כל הגילאים מתאספת במטבח החמים והנעים של אמבר. על השולחן מונחות כבר קעריות קטנות, קנקני תה צמחים, כפיות וקערות הגשה עם ירקות חתוכים. פיתות לא יהיו כאן, כי פיתות זה כבד ולא ממש בריא. כבר בדפי המתכונים שאמבר מחלקת לנו כתוב שלא חובה לאכול חומוס עם פיתה, ושהוא בהחלט יכול ללוות גם ירקות, תבשילים ושאר מזונות בריאים. אחרי משבר פנימי על המחסור בפחמימות נגישות, אני קולט שכבר נשנשתי ארבע חתיכות קולרבי. אם אלו היו רבעי פיתה, סביר להניח שהייתי כבר מנומנם.

אמבר פותחת בכמה מילים על עצמה: למדה תזונה טבעית בקליפורניה, הודו, אנגליה ומקסיקו, ובעצם בכל מקום אליו הגיעה. היא מאמינה באוכל שמזין את הגוף והנשמה (כמו חומוס למשל). בין כל הטיולים שלה בחו"ל היא עשתה את המתבקש והחלה ללמוד איך לעשות חומוס, אבל על טהרת הבריאות, ובסדנה היא מספרת שחומוס הוא מקור מצויין לחלבונים, במיוחד כשהוא משולב עם טחינה. אחרי שהיא מראה לנו את סוגי החומוס השונים שקיימים, אמבר מבטיחה שנכין לפחות שלושה כאלה - רגיל, גס ובטעמים, פלוס כרוב כבוש לביס פריך במיוחד.

איך אתם אוהבים את החומוס שלכם?

המטרה של המפגש הזה היא לא בהכרח לאכול את החומוס הכי טוב שטעמתם. הכוח כאן הוא דווקא ביכולת לשאול כל דבר. שי למשל, הגיע הנה כי כבר הכין חומוס בבית אבל שרף אותו כמה פעמים. מהסדנה הזו הוא יצא עם טיפ חשוב על כך שאין צורך לבשל את את הגרגירים פעם נוספת כשהם מסוננים מהמים כדי לייבש אותם. אלינור, שמעולם לא ניסתה להכין חומוס, מתעניינת אם צריך לשים סודה לשתייה. אמבר אומרת שהיא מעדיפה לא לשים משהו לא טבעי, ולכן מוותרת על הרעיון, על אף שהסודה לשתייה נותנת מרקם משחתי יותר. אמבר מסבירה גם שעל מנת להוריד את אפקט הגזים שמגיע עם החומוס, מומלץ להוסיף במהלך הבישול פיסת אצת קומבו,שנמכרת בחנויות טבע, וסופגת לתוכה את הפחמימות הבעייתיות. ערן מצידו מתעניין לגבי הפרדת קליפות החומוס לאחר הבישול, וגם את זה אמבר לא עושה. לדבריה, מדובר ביותר מדי עבודה בשביל משהו שלא ממש משנה בעיניה. היא מספרת על זמן ההשרייה, על המתיקות של חומוס שנבט מעט, על החשיבות שבכמויות במתכון ובכלל, כל דבר שעולה והכרחי לדעת.

בזמן השאלות, כולם עמלים יחד על הכנת הממרחים. אחד סוחט לימון, אחר קוצץ בצל ושלישי מועך חומוסים ידנית כדי שנרגיש טעם כמו של פעם, טרם המצאת מעבד המזון. אנחנו לומדים שבלנדר מתקשה למעוך את החומוס, אבל מוציא ממרח משחתי יותר. אני מוצא את עצמי מתלהב במיוחד מהחומוס עם הגמבה שאמבר מכינה, וכולנו נהנים מהחומוס הגס שהכין הבחור שמעך ידנית. הירקות החתוכים נעלמים אט אט, ואיתם קערות החומוס. בסוף מכינים גם כרוב כבוש רק עם מלח - מקור מצויין לחיידקים פרוביוטיים, כך מתברר. לקראת הסוף אנחנו מקבלים הסבר על כבישת מלפפונים, מדברים עוד קצת בינינו ויוצאים עם הבטחה מאמבר שהיא תשלח את המתכונים במייל. אני יצאתי שבע, ועם תובנה עמוקה שחומוס זה לא עניין של מה בכך. בתור חובב פחמימות מושבע, הבנתי שמנת החומוס שלי יכולה לפנק, מינוס הפיתה והשמן. עכשיו אני מתאמן כדי לזכות בתואר המלוכה.

לפרטים נוספים על פעילות השטח המגניבה של Funzing  - לחצו כאן

*#