לקחתי מהגפילטע פיש המסורתי את הקציצות בלבד, כיוון שזה תמיד היה החלק שכולם אהבו. מה גם שנדמה לי, שעם השנים הולכים ופוחתים אוהבי הגפילטע שנהנים להתעסק עם עצמות הדג.
הדג המסורתי בגפליטע הוא קרפיון, אם כי אפשר להכין את המנה גם מדג ים. אצלי במנה, הדניס העדין הוא השחקן הראשי.
פעם חיכינו עם סיר החמין עד שבחוץ הרוחות סערו והגשם היכה בחלונות. אבל בשבת האחרונה הסתפקנו בירידה משמעותית של הטמפרטורות ובטפטוף קל. הרי מזג האוויר הוא רק התירוץ ותפאורה לסיר החורף האולטימטיבי. תוציאו ממנו את הבשר ותקבלו חמין צמחוני כיפי.
התבלינים המוצעים הם הבחירה שבמשפחה שלי אהבו. אפשר להשתמש בחלקם, או להוסיף אחרים.
המאפה הנהדר הזה הוא רב שימושי וורסטילי. הוא יכול להיות מנה ראשונה נהדרת, או בתוספת סלט רענן לסגור את הפינה כמנה עיקרית. אפשר להכין אותו ככיסונים ממולאים בבשר או כפאי סגור. אפשר להכין אותו רק מקמח לבן (250 גרם), או לשלב עם שיפון מלא, משיקולי בריאות. ואפילו אפשר לצמחן אותו (כלומר להפוך אותו לצמחוני) כשמחליפים את הבשר בפירה עם פטריות ובצל מטוגנים. אמרתי כבר שהוא נהדר?
על כביש מספר 1 במערב קליפורניה, בעיירה זעירה בשם קאיוקון, במקום שהכי לא ציפינו לה, קיבלנו את ארוחת הבוקר המסוגננת והמשובחת הזו, שנקראת בפשטות פרנץ' טוסט. האזור מפורסם בעיקר בגלל פילי הים שממלאים את חופיו ובשקיעות מרהיבות, אך אנחנו היינו שקועים במנה האגדית.
המנה היתה טעימה להפליא והיה ברור שנידרש להכין גרסה ביתית ברגע שנגיע. הייחוד שלה היה בכך שהיא הזכירה יותר עוגת תפוחים מאשר לחם מטוגן. ברוח אותה מנה הכנתי את החלה האפויה שלי, עם תפוחי עץ בקינמון.
את המנה שעיקרה חזה עוף ממולא קיבלנו במוסקבה מונחת על פרוסת לחם די סתמית. ברגע שחצינו את העוף גלש מפל של חמאה מומסת על הלחם ונספג בה. כדי לקבל מראה מעניין יותר נעצו בה המוסקבאים עצם נקיה, והחזה קיבל מראה של שוק מטוגנת.
כדי שהמנה תעשה עלייה כדת וכדין הוצאתי ממנה את החמאה והחלפתי באורז מתובל בעלים ירוקים. אפשר לגוון את תערובת העלים ולכלול בה שילובים של בצל ירוק, תרד, מנגולד, כוסברה, שמיר, פטרוזיליה, אורגנו או בזיליקום. אם משתמשים בתרד או מנגולד יש לרכך אותם. השתמשתי בתרד, מעט כוסברה ושמיר.