בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור בצניעות ובסבלנות: טורטליני שום ותרד עם זוקיני צהוב

מנה שדורשת סבלנות, מאמץ ומעט צניעות וכוללת מספר שלבי הכנה עד שהיא מתחברת לאחד שלם ומוצלח

2תגובות
מתן שופן

"I'ts all about editing" היא ביקורת שופטים קבועה שחוזרת על עצמה בתוכנית הריאליטי שאני צופה בה באדיקות כשאני חולה בבית. למרות שמדובר בטראש, זהו משפט חשוב. צריך לדעת לפעמים מתי לעצור. להבין שאולי צריך לשנות כיוון, ולדעת לבסס את החזון על טכניקה מעשית וכישורים אישיים העומדים לרשותך. ובעיקר, צריך לדעת מתי Less is More (קלישאה אחת לפני אחרונה ליום זה, מבטיח). לאחרונה לא הצלחתי לזהות שאני מתפזר. בניתי בראש מנה שלא עמדה במבחן המציאות. אבל דווקא התהליך שהביא אותי אליה הוא המעניין, כי הוא היה המהלך שהוביל אותי בסופו של דבר למנה מוצלחת באמת.

חיפשתי השראה, ומצאתי אותה אצל ערן. ערן, חבר של שנים, הוא זה שלימד אותי להחזיק מצלמה. הוא רקדן ויוצר וצלם ורגיש. צפיתי ביו-טיוב ביצירה האחרונה שהוא העלה, והיא גרמה לי לחשוב. הרעיון הכללי של היצירה הוא שלמרות שלשני קווים מקבילים יש את אותה נקודת מבט, הם לעולם לא ייפגשו. זה סיקרן אותי.

"אתה מדבר על סינרגיה ואני חושב על היפרדות. מעניין", כתבתי לו.

"כי אתה לא מקשיב עד הסוף", הטיח בי ערן. "האומנות היא לקחת את אותן נקודות מבט וליצור מעין משהו אורגני. כמו נניח סלט. צריך את כמות המלפפונים כנגד כמות העגבניות, ובכלל לראות עם או בלי בצל. ומה עוד מוסיפים ואיך? והכל תלוי איזה סלט ירקות זה. חסה למשל משנה את חוקי המשחק. להוסיף חסה לסלט ערבי זה מגוחך לטעמי".

היצירה מדברת על יסודות שמתחברים יחד ליצירה אחת שלמה? בקטע של השלם גדול מסך חלקיו?

"היצירה שלי היא הדרך שלי להביא ביקורת על הרבה יצירות אומנות שעולות היום על הבמה".

מה אתה לא אוהב בהן?

"הרבה פעמים אתה מקשיב לטקסט, ואתה שומע מוסיקה, ויש תלבושות, ולא תמיד יש איזה משהו זורם בין הכל. כולם היום נשענים על משפט של אוהד נהרין שהפך כבר לקלישאה, 'אני לא אספר על מה העבודה שלי כדי לא להרוס לצופה את החוויה שהוא יעבור מצפייה בעבודה עצמה'. אתה רואה דברים בלתי מוצדקים ומגוחכים, ואני שונא את זה. זה הביא אותי לחשוב על מה זה טקסט, מה זו תנועה, מה זו מוסיקה, ואיך הם נפגשים על הבמה. החלטתי לכתוב טקסט שההשראה שלו היא היחסים שלי עם האקס. הפואנטה היא שאהבה זה לא מספיק, וששתי דמויות שאולי כה דומות, וכה זהות, רק נקודת מבט שונה - וזה כבר משנה את כל המאזן. והן לא יפגשו. השאלה מה כן הן יכולות לעשות ביחד, ואיך? הקווים המקבילים שלי הם הטקסט, המוזיקה והתנועה, ואיך הם נפגשים".

התחלתי לבנות בראש שלי מנה. חשבתי על דף פסטה ארוך שייצור לזניה פתוחה ויידמה תנועה. חשבתי על עוף הנצלה שעות בתנור, ולאחר מכן מפורק מעצמותיו. חשבתי על אספרגוס חלוט שעובר צריבה בנוזלי העוף כי זו בדיוק העונה וצריך גם משהו ירוק במנה. חשבתי על משחק במרקמים, וכך הגעתי גם לשקדים גרוסים קלויים שיפוזרו מעל המנה. וחשבתי על מחית של שום ירוק אשר תשתלב בכמה ממדים ורבדים במנה עצמה ובשלבי ההכנה שלה. חשבתי על מרקמים וטעמים שיוצרים מנה אחת מושלמת. ונכשלתי.

כל המרכיבים כשלעצמם היו טעימים, אך המנה הוגדרה כקטסטרופה. קשה לבשל דף פסטה ארוך מאוד בסיר יחסית קטן. היחס בין המילוי לבין הבצק לא היה נכון, ובכלל הכמות של הפסטה לסועד אחד היתה מוגזמת. האספרגוס, אשר הונחו בשלמותם בתוך הלזניה הפתוחה, לא התאימו בצורתם. הניסיון להגיע לאותה סינרגיה מיוחלת יצר מנה מסורבלת נורא. מנה עם הרבה אגו וביטחון עצמי מופרז בצדקת דרכי. יצרתי יצירה מהסוג שערן סולד ממנה.

למרות העצבים באותם הרגעים, הבנתי שלמדתי הרבה מהתהליך. לכן, אגב, אני חולק אותו פה. הרפיתי, ונתתי למנה "הנכונה" לבוא אליי בעצמה. נסעתי לירושלים, נתקלתי בזוקיני צהוב ומיד הבנתי מה אני הולך להכין: טורטליני במילוי קונפי שום, ריקוטה ותרד, ומוגש עם רצועות זוקיני, תרד ומעט שמנת. השום אגב מבליח במנה במספר וריאציות (תקראו את המתכון ותבינו), ובינתיים רק אחשוף את הקטע של המנה: הקונפי הוא חלק מבצק הפסטה עצמו. זו מנה שדורשת סבלנות וכוללת מספר שלבי הכנה עד שהיא מתחברת לאחד שלם ומוצלח.

מתכון לטורטליני שום במילוי תרד המוגש עם זוקיני צהוב
חומרים (4 מנות):

קונפי שום:

6-7 ראשי שום ירוק שלמים
שמן זית (לא מעט)
מלח גס
פלפל שחור גרוס
2-3 ענפים של רוזמרין
2-3 ענפים של טימין

בצק הפסטה:

250 גרם קמח פסטה
2 ביצים
כף גדושה של שום קונפי

המילוי:

3 כפות ריקוטה
2 כפות קונפי שום
חופן נדיב של עלי תרד (אם קונים שקית של תרד, אז להשתמש בשליש מהשקית)
מלח
פלפל שחור גרוס

הרוטב:

תרד (מה שנשאר מהשקית)
חצי מיכל שמנת לבישול
שמן שום (יוסבר בהמשך)
2 זוקיני צהוב
שמן זית
אגוז מוסקט
מלח
פלפל שחור
להגשה: פרמז'ן או קרעי מוצרלה

ההכנה:

ראשית, מכינים את קונפי השום. הרעיון להכין את הקונפי הגיע מהמדור המוצלח של לימור לניאדו תירוש, ואני רק שיניתי מעט את הכמויות והמרכיבים. בתוך תבנית רחבה מכניסים את ראשי השום (לשטוף היטב ואפילו להוריד את הקליפה החיצונית הראשונה). להזליף מעל המון שמן זית כך שיכסה את ראשי השום כמעט עד החצי. בוזקים מלח גס ופלפל שחור גרוס. מפזרים את ענפי התבלין, ומכסים בנייר כסף. מכניסים לתנור לחום של 150 מעלות למשך כשעה וחצי. מוודאים שהשום התרכך לחלוטין, ואפשר גם להשאיר אותו בתנור לעוד 10 דקות ללא נייר הכסף. 

מתן שופן

מוציאים מן התנור, ונותנים לו להתקרר. "סוחטים" את השום הרך מתוך הקליפה היישר לצנצנת. מכסים את המחית עם מעט מהשמן שנשאר בתבנית. בנוסף, לא זורקים את השמן שנשאר בתבנית, אלא מסננים אותו לתוך צנצנת אחרת, ושומרים במקרר.

מתן שופן

יש לנו קונפי? מצוין! אפשר להתחיל להכין את בצק הפסטה. יוצרים גומחה בהר הקמח, ושוברים לתוכה 2 ביצים. טורפים את הביצים היטב (מבלי לערבב עדיין את כל הקמח). מוסיפים כף גדושה מהקונפי, וממשיכים לטרוף, ובהדרגה גם מתחילים להכניס פנימה את הקמח (תנועות מעגליות שהולכות ומתרחבות). זונחים את המזלג, ועוברים ללוש היטב בידיים. כן, יישאר ריח לוואי של שום. לא נורא. עוטפים את הבצק בניילון נצמד, ומכניסים למקרר למנוחה של שעה.

מתן שופן

הסבר מצולם ונרחב להכנת טורטליני אפשר למצוא פה, ולכן לא אתעכב על זה. אני רק אניח כאן תמונה שאני אוהב.

מתן שופן

מרדדים את הבצק (אני אוהב את העובי השני לפני האחרון. אצלי במכונה זה מספר 3, כאשר 1 זה הדק ביותר), וקורצים עיגולים.

מתן שופן

מכינים את המילוי: מערבבים בקערה גבינת ריקוטה וקונפי שום. חולטים במים רותחים את התרד למשך 5 דקות. מסננים את המים, שוטפים את התרד במים קרים ו"סוחטים" אותו כדי שייצאו כל הנוזלים. קוצצים את התרד ומוסיפים לקערת המילוי. מערבבים היטב יחד עם מלח ופלפל שחור גרוס.

מתן שופן

מתחילים להכין את הטורטליני:

מתן שופן

טיפ: פזרו על הטורטליני המוכנים קמח (קמח לבן או שילוב של לבן וסמולינה). הקמח עוזר לייבש את הטורטליני ומונע את סכנת ההידבקות (אחד לשני וגם למשטח העבודה). 

מחממים מים בסיר גדול.

לפני שמתחילים לבשל את הטורטליני, נותנים להם להתייבש מעט ובינתיים מכינים את הרוטב: פורסים את הזוקיני לרצועות דקות לאורך (סכין, מנדולינה או כמו שאני עשיתי - קולפן). אפשר לקלות את הרצועות עם שמן זית ומלח בתנור, או לחילופין (כמו שאני עשיתי) על גבי מחבת. מחממים מחבת עם כף או שתיים של שמן השום (זוכרים? השמן ששימש אותנו להכנת הקונפי). כאשר השמן חם, צולים את רצועות הזוקיני. כל פעם 4-5 רצועות (לא להעמיס על המחבת, ואנחנו רוצים לתת יחס אישי ומשחים לכל רצועה). לא לצלות את הרצועות יותר מדי כדי שלא יתרככו לחלוטין. חצי דקה מכל צד במחבת רותחת זה מספיק. מוציאים את הרצועות לצלחת בצד.

כאשר המים רותחים, זורקים פנימה את הטורטליני. החוק הידוע: טורטליני צף הוא טורטליני מוכן.

בזמן הבישול מחממים שוב את המחבת עם כף שמן שום, ומבשלים בה את התרד (אין צורך בחליטה). מתחילים להעביר למחבת החמה (אפשר להנמיך את האש) את הטורטליני המוכנים. מדי פעם לערבב את המחבת כדי שהטורטליני לא יידבקו.

מתן שופן

ברגע שכולם מוכנים, מוסיפים גם את רצועות הזוקיני, חצי מיכל של שמנת לבישול, 3 כפות ממי הבישול של הפסטה (העמילן המופרש במי הבישול עוזר להסמיך את הנוזלים במחבת), מעט אגוז מוסקט, מלח ופלפל.

מגישים לצלחת עמוקה.

מגרדים פרמז'ן או קורעים מוצרלה, ומפזרים מעל. מגישים מיד.

מתן שופן

___

מתן שופן הוא צלם וכתב אוכל ובעל הבלוג טוניס שולחן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו